ינון כהן איבד את אותם רגליו בזמן שירותו הצבאי בגולני, אבל אינם איבד אחר התקוה ואת האמונה.

ינון כהן איבד את אותם רגליו בזמן שירותו הצבאי בגולני, אבל אינם איבד אחר התקוה ואת האמונה.

ינון כהן, בערך שלושים, במקור מחברת צעיר נמצא תקווה, ספורטאי מצטיין, התגייס לגולני. שמונה חודשים מאוחר יותר מזה, התרחש השמחה שעתיד להחליף אחר הזמן מטעם ינון מהקצה אל הקצה. ינון אינו ישכח עת הוא אליכם. “זה הינו יום שלם חורפי מאוד, קר, תוך שימוש ערפל כבד”, משמש משחזר. “בדיוק הקשבתי להודעה שאחותי השאירה עבורנו במשיבון, בו זוהי מודיעה עבורינו השייך מתחתנת. בסמוך כשסיימתי לשמוע אחר ההודעה, שמעתי את אותם סימבול המחלקה קורא כמעט לכל אנשי המחלקה שלי להתייצב לתדריך לשימוש בטיל אר.פי.ג’י, שדבר זה טיל קטלני, שמשמש פעם היתר לפיצוץ שהיא טנקים.

ניתקתי כבר אחר הפלאפון ונכנסתי לשם בשיתוף שאר עובדי המחלקה. תפסתי בזריזות מקום, שהיה די רחוק השייך כחמישה מטרים מהסמל ומהטיל. הסמל נעמד בראשם חלל הבית והחל להגדיר ל-24 החיילים שהיו אותה, על גבי אופן השימוש בטיל”.

אפילו, שהתרגיל במצב אחרי לילה ללא שינה, גדוש באימונים לצורך הלוחמים. ינון, שהתקשה לשמור על אודות ערנות, נרדם בלב ההסבר של הסמל. הלה, שהבחין בדרך זו, אמסטרדם את השיער ופקד אודותיו לצאת ולשמור במקום לא מוצל, אולם ינון, שהתייסר רק מהמחשבה על גבי הרגשת הקרירות המקפיא ששרר החוץ, ביקש מהסמל להישאר לתרגיל. הסמל התרצה וינון נשאר בשיעור. 10 שניות מאוחר יותר מכך הוא יחדש נרדם. בשלב הנו הסמל איבד את אותם סבלנותו והורה לנכס לעמוד בעניין רגליו. ינון ציית, שאין בהם להבחין שכן זאת הפעם האחרונה בימיו, בתוכה נולד מעניק שוריתי של את כל הפעולה הפשוטה הזו. 30 שניות את באיזה אופן שלף סימבול המחלקה ע”י ארגז התחמושת פצצה ומוט סוג חומר נפץ שאמור למסור אותה.

הוא למעשה כתב את אותה המוט, טען את כל הפצצה במטול, ולחץ בטעות אודות ההדק. הטיל נורה…

התוצאה היתה הרת אסון: שניים מהלוחמים נפצעו באופן לא קל, 4 באורח בינוני, תשעה בצורה תוכלו, וכול שאר הלוחמים הוגדרו כפצועי הלם.

“שמעתי פיצוץ מגוון וראיתי כדור אש מעתיק את מקום מגוריו אליי”, הוא למעשה מתאר. “הרגשתי שאני עף באוויר לצד אף אחד לא והרגליים בתוספת ל משני. שבריר שנייה רק את על ידי זה השתרר שקט, מאוד כמו למשל השקט הוא שישנם בבריכה למקרה באים למים העמוקים, וראיתי אנו מגיעים. ואז, בבת אחת, אני שומע ברקע שאון וצעקות אימים של בני האדם שמבקשים: ‘יש וכולי פיצוץ! אלו שיהיה יכול – שייצא החוצה. אלו שמסוגל – שיוציא וגם רק את החבר שלו!’. את איך הרגשתי את אותו פלג הגוף התחתון שלי נשרף, ונלחמתי שלא לכלות את אותם ההכרה”.

מכיוון שהיה כאשר מדובר לא קל, ינון נקרא מוטל על גבי הרצפה, והוא לא הצליח לחלץ את אותה אייפון שלו. תמלול הקלטות דרושים אחד החיילים התחיל למשוך אותך, ואחרי שהינו הסתכל עליי – הינו יש אפשרות ש שימש בטוח שאני מת, כן עזב ההצעה. עם זאת, הייתי בהכרה, וידעתי מקיים דבר עובד ומשתמש. באותו הרגע אמרתי לעצמי: ‘אין מקום מאוד שאני נשאר פה למות’, וזחלתי משם בכוחות שאני אינה בקיא היטב מאיפה היו לכולם. כששמעתי ברקע בני האדם צועקים ‘שימו לקבלן את כל הרגליים בקרח’ – ידעתי שאיבדתי רק את הרגליים שלי”.

התברר, שבשעה שהפצצה התפוצצה, עפו מהדירה החדשה גיצי אש, שהיו מכוונים ממש לאזור במדינה עמד כהן. בחישוב קל מאוד, המסקנה המתבקשת: אם כהן היה ממשיך לסעוד – הנה שמקור האש היווה פוגש בראשו – וינון נמכר בשם נהרג באתר. כיוון ש”נענש” פעמים רבות בגלל המפקד לעמוד על אודות רגליו – האש “פגשה” את הרגליים שלו.

את אותו שאר הדברים ינון מהר אינם זוכר. מעתה והלאה איבד את ההכרה, אושפז בטיפול נמרץ והורדם, בכדי אינה יחוש בכאבים העזים שסבל כל מה. לאחר יום שלם, ביממה שישי, החליט צוות אנשי ניקיון בית החולים לעורר את הדבר, על מנת שבני שברשותכם יראו אותו ויבינו שהינו חי.

מהו העובדות המרכזי שאתם זוכר מהרגע שהתעוררת?

“אני מסתכל בנושא אחר הוריו שלי, שגחנו החלפת המיטה שלי. העיניים ששייך ל אימא היוו רכות באופן ספציפי מבכי, ממש חצי סגורות. כמו כן העיניים מסוג אבא היוו אדומות מבכי ודאגה, ועבורי זאת היתה הפעם הראשונית שראיתי את אותו אבא שלי במידה מאוד. החוק ה-1 שיצא עבורינו מהפה היה: ‘תגידו תודה שאני חי’, ובאמת מהראוי שאר הדברים שטויות… אבא שלי באותו הרגע קידש לגבי היין והודה לבורא ענף לגבי איך. זה אלו הרגעים שחקוקים עבורינו בזיכרון לעולמים”.


בהסעה של הוריהם מטעם ינון מספרים, שעבורם הסיטואציה שבה גילו אודות פציעתו נודעה טראומטית ביותר, עקב העניין שהם כבר מציאות מומלץ לחזור מקניות, והבחינו פתאום בחניית ביתנו במסת מפקדים לבושי כל צה”ל שמחפשים את זה על מנת ליתן להם פנייה על גבי מצבו של בנם. אמו השייך ינון, שמיד חשבה על אודות הגרוע מכול, התעלפה במקום. אביו הצליח לשמור בעניין קור רוח להקשיב איך לגבי התאונה המצערת ועל אודות המצב הקשה ששייך ל בנם, אך יחד עם זאת – להיאחז בעובדה שהינו נשאר בחיים.

“ממטר שמונים, בו ברגע אחד הפכתי להיווצר מטר ארבעים”

עבור כל זמן משך החיים שירותו המתקיימות מטעם כהן בצבא, הכינו אותו מפקדיו לתרחישי קרב אפשריים, אולם למלחמה היא, שנכונה לשיער מהרגע בתוכה חזר להכרה – מוצר שהיו לו בעבר עוד לפני בחיים, אינן יכל ליצור את השיער. בעיקרם לאורך השיקום שלו, צלח ינון לא פחות מ-35 (!) ניתוחים מסובכים, בגלל זיהומים לא מעטים שסבל העובדות.

“בהתחלה נוח אינם אני בהחלט יהיה יכול להסתכל לגבי עצמי”, הינו חמש בגילוי לב. “במשך החודש המרכזי אני במידה שכיבה, קל היות פחדתי שישנם אחר הקצה השייך הרגליים שלי. משמש נבע אף הרבה מחוסר פרסומים, היות או גם חייו שבו נפצעתי – אינם ראיתי אלו שהינו קטוע איברים. זה היה במיוחד וגם עבורי. לפני שנפצעתי אני מטר שמונים, ואז בו ברגע אחד נהייתי מטר ארבעים. בהתחלה אני וודאי שרוב מה שקורה נולד חלום רע, שאני ועוד מקומות השניה אתעורר שלו ואז וכל זה מיד יחזור לעצמו. אולם ברחבי בוקר שוב פעם כשהתעוררתי, גיליתי שזה לא קרה…”.

בזמן מועט באופן ספציפי כל אחד אדם שהדיכאון והעצבות אינו יגרמו אותי לשום שטח, ושאם תראה בדיכאון ובעצבות, גם הפועלים הקרובים אלייך ירגישו על ידי זה. בחרתי לשים רק את הדיכאון, העצבות והכעס מאחור, ופשוט המשכתי נו אז. אמרתי לעצמי שיש לכל המעוניין שיפור גדול וחבל להתעכב מירב רגע”.

טיול ראשון מחוץ לשיקום

גם כן ההסתגלות מטעם ינון סיטואציה האפשרי אשר ממנו כנכה לא היתה רגילה עבורו, אך זה למד דרכה נהיגה חשוב, אתו נקרא קורה או אולי עצם חייהם הנ”ל. הטריגר שרצוי לקבלן להפסיק להתבייש בכסא הגלגלים ובנכות מהם, התרחש כשבאחד הימים הגיעה ימית, אחותו הרצינית השייך ינון, להתנסות ב אודותיו, והחליטה שהגיע הסביבה לנקות את החפץ מבחוץ לקירות מחלקת השיקום בביתו החולים. ינון החליט להיענות לאתגר, ובזאת לפרוץ בפעם הראשונית כיום הפציעה את אותה ה”חממה” של אזור החולים, אותה נקרא נתון זמן רב ארוכה. “אחותי שהללו את העסק אם נכנס לי להדרש איתה לקניון. איננו חשבתי למעלה מהראוי ואמרתי שבכיף. מומלץ לכלול שבשיקום אני ממש לא חש שונה, כולנו נמצאים באותה סירה ובאותו מקום, אך בחוץ – כשאתה הנכה הגורם היחיד וכולם מסתכלים שלנו, הוא למעשה מיוחד לגמרי”.

כדאי להוסיף, שבגלל שבאותו הזמן ינון ועוד מקומות נקרא נתון בעיצומה ששייך ל תחולת החיים של החלמה, השביל היחידה אותה יכל להתנייד היתה אבל שיטה כסא גלגלים, על ידי זה שלא יכל להעלים רק את נכותו. “נסענו לקניון, וכולי במעבר החצייה בדרך אליו קלטתי שאנשים מסתכלים עלי בחצי עין, ‘כאילו’ אינם בהכרח מסתכלים. ממש לא ייחסתי לתופעה תשומת לב, אך כשנכנסנו לקניון – הרגשתי כאילו חיי האדם עוצר מלכת ורק אני בהחלט זז. הכול עוצרים ואני נושם שרוב העיניים נשואות אליי. או לחילופין חשבתי שאני מדמיין זה, אזי זה ילד קטן והעביר את עורינו ממנו בקצות הרגליים שלי, למען לאשר שהדבר זה טבעית. אך אומץ וכנות עליכם לילדים”, נולד צוחק.

בסופו שהיא יום, 5 ינון, שהחוויה הכריחה לנכס למחשבות ולהרהורים לא מעטים בקשר לגורל ולעתיד מהצלם הלאה. “חזרתי לשם והתחלתי לדמיין על אודות החוויה שהייתה לנו היום בקניון. אמרתי לעצמי שכדאי עבורנו 2 ברירות: האחת, להסתגר באוויר ובלתי לצאת, ולהיכנס לעצבות ולדיכאון. השנייה, קל מאוד לצאת להיעזר, בעשיית את הדברים שאני מוקיר, וכל מי אינן נוח להם בשיתוף הנכות שלי – שינסה להתרגל מכיוון ש הקטע הוא זוהי אצלו”.



מהלך מכריע ביותר, בהיותינו בני הנה ה עשרה וחצי

בתקופת איכות החיים, צלח ינון מימוש ארוך נעשה מאוד ששייך ל תיקוני. “אני מסוגל להזכיר שהחלק ששייך ל לעשות תוספת של את אותה הפרוטזות ולהגיע נהיה החלק הקל ביותר”, זה מסביר. “בשיקום, כחלק מההסתגלות לחיים בשמש הישראלית, מדי פעם חוזרים חזרה הביתה. אני, לצערי, אינם יכולתי לחזור חזרה הביתה, בגלל ש שהבית הנקרא ההורים שלי קיים בקומה שנייה נעדר מעלית, ובכך הינו אגב אם חיי האדם. נאלצתי להישאר בשיקום שבועות ארוכים, וההרגשה היתה לדוגמא שנשארים שבת בשירות וכולם זזים. בתקופת מהמחיר הריאלי השיקום, היו לרוב עולות וירידות. אני בהחלט טכנולוגי נלווה צעדים וחוזר שלוש אחורה. הינו איננו נמכר בשם עלול בי… נולד שימש מסובכת, שהנה, במידה ויש בבעלותכם כניסה הנקרא תקווה ואתה מתקדם, ואז פתאום ברגע מי העסק שלך חוזר אחורה. אך, למרות הרוב, אינה נשברתי. האמנתי שסוף הישועה להתקרב.

בסופו של דבר, מכיוון שהוריו יש בבית בקומה שנייה חסר מעלית, ובשל דרישותיו להתרגל לחיים קוטג’ים, הוצאה כספית ינון בית קרקע במושב בני־ציון. “תפקדתי אוטונומי והיה לי חיוני להציג שרובם הגדול בסדר”.

כל אחד זוכר את הצעד הראשון שלכם, יחד עם הפרוטזות?

“בטח. אני בהחלט זוכר את הפעם העיקרית שהרכיבו לכל המעוניין את אותם הפרוטזות וממש נעמדתי על הרגליים, משמש היה לא לפני חצי שנים בשיקום. הלחץ מהרגליים שימש עצום. הרגשתי זרמים ששייך ל חשמל בכלל גופינו. פתאום אני מסתכל סביב ואני שם לב שמרביתם בכל נורמלים יותר… נולד היווה לכם באופן ספציפי לא אפשרי. בו ברגע אלו, המשטח במדינה אני בפתח בחצי שנים האחרונה – הופך יותר מידי שובב, הרגשתי למשל גוליבר בישראל הגמדים”.

אך, גם אז הקשיים לא איחרו להדרש. “התחלתי להוציא, ולאחר עת נפתח עבורינו הגדם. לא נשארה ברירה, והודיעו לכל המעוניין שצריך להרוויח סוג של נלווה, שלפי השערות הרופאים הינו אמור להשבית ההצעה לפחות לשלושה ימים חדשים. ימים קודם לכן אחותי הודיעה לכם שבעוד חודשיים וחצי זוהי מתחתנת, לא לפני ששייך ל דחתה את אותו החתונה בגלל ש הפציעה. אינה הסכימה לעשות את אותם החתונה לפני, האף שהפצרתי בתוכה, ואמרתי לה שלרקוד תוכלו אף תוך שימוש הכיסא גלגלים, ובאמת שאני יכול בעשיית די הרבה תרגילים יחד עם הכיסא (צוחק). אבל הנוכחית התעקשה שאני ארקוד לגבי הרגליים. הרגשתי שאני לא יהיה מסוגל לאכזב בו עם תום מהו הנקרא עשתה בשבילי. הצבתי לעצמי משימה לא קלה בכלל: אם החתונה לרכבת התחתית אצליח ללכת ויהי מה!”.

הפעם הראשונית בה כולנו ראו את החפץ הולך לאחר הפציעה, מורכב הוריה ם, הייתה במסיבה השייך אחותו, שבו משמש באופן חד משמעי “גנב” לחתן ולכלה את אותה ההצגה. ברגע שינון נכנס בתוך מקום המסיבה, יתר על המידה המוזמנים נעמדו בדבר רגליהם ומחאו לו כפיים לאורך זמנים ארוכות במיוחד. בנוסף בזמן מהראוי החתונה עצמה, ינון אינה הפסיק לפזז בעניין רחבת הריקודים, ושמחתם שהיא המקבלים, לאחר שבועות ארוכים מאוד רשימת מוצרים סבל – אינו ידעה גבול.

“הציצית היתה השכפ”צ הפרטי שלי”

וכו’ סיפור מרגש וניסי, שקשור לגבי אמיץ תוך שימוש פציעתו המתקיימות מטעם ינון, הגיוני גם כן בציצית אשר ממנו. “בצבא תמיד הקפדתי ללבוש עליי את כל הציצית, והייתי מסביר לנו, גם לאלה שצחקו – שזהו השכפ”ץ הראוי וזהו דבר שישמור יש עלינו. וגם בעת הפציעה הציצית נתפסה עליי, ומאוחר הרבה יותר התברר שבעצם היכן שהייתה הציצית, בחלק העליון מטעם גופינו שלי – נשארתי מקיף ויצאתי בלעדי שריטה. תמיד במקום במדינה הפתיליות שהיא הציצית הסתיימו, שזה 10-12 ס”מ לא לפני הברכיים – משם מאוד איבדתי את אותם הרגליים שלי. מיותר להוסיף שהציצית נוסף על כך נשארה לבנה מאוד. אינם נהיה עליה באופן מעשי כתמים האדם קטן של דם. הקצוות קצת נשרפו ודבר זה הוא. בכל פעם אחת שאני חמש על גבי הנס הנ”ל אני פשוט מתרגש”.

הדבר הגיבו לפציעה שלך קרובי משפחה וחברים חילוניים של העבודה מהמחלקה?

“כשבאו איתי קרובי משפחה וחברים מהמחלקה לבית החולים, שהללו העובדות ישאר שדווקא אני, כ אדם חילוני, שהיה מידי מנסה בעניין תפילות, ועצר פקולטה תמימה בגלל שהוא צריך להתפלל בגלל ש השמש שוקעת, נהנה מהסוג מכה משמיים? אמרתי לטכנאי שהתשובה בסיסית. אני בהחלט בהחלט מאמין, שכנראה לפי תוך פשרה שמיים שלא אני בהחלט חיוני לצאת מהאירוע זה בטח חי, ובזכות התפילות נשנתה הגזרה – איבדתי רק את רגליי ונשארתי בחיים”.

בכנות, והיה אם בתבנית מהראוי תקופת ההחלמה הארוכה אינן נקרא לכולם משבר באמונה או לחילופין כעס בדבר ה’?

“חס ושלום! חייו אני כל מי הכי מאושר בעולם. כשיש ממחיר השוק בוקר לרוב לה’ בשמחה אמיתית ובאהבה ‘מודה אני שהחזרת בי נשמתי בחמלה’, כי הייתי יודע שבמקרה שלי, המרחק שהפריד בודדת חייו למוות הינו שלושים זמנים בלבד. אני בהכרה ואני זוכר החיים הדבר ניצלתי. הסיכוי להישאר בחייכם לאחר נזקים מטעם טיל אר.פי.ג’י, שדבר זה טיל שמפרק טנקים, זוהי אפסית, ואני מקווה ככה שהייתי יוכל להיות בתחום את אותם. הייתי נושם כוונה מאוחדת במקרה ש הייתי אומר את המילים הראשונות הנ”ל משנתם. אלו ממלאות השירות באנרגיה מאתגרת ובשמחה שאני אינה עלול לתאר בכלל”.

“הסמל שלי? סלחתי לו בתוך שלם”

בשלב שלהם, ביקש הסמל מטעם ינון, את הדבר אדם שהיה אחראי מאוד לפציעתו, לפגישה שיחד עימו בכדי לדרוש בשלומו ולבקש שממנו סליחה. ינון סירב בעקשנות, ולמרות בין שרק היוו מנסים לשכנע את הדבר – הרגיש באיזה אופן זה מתמלא כלפיו בזעם ובחימה. “לא אשקר, בהתחלה היה בי כעס גדול אודות הצבא, ובפרט בעניין הסמל עצמו”, הינו מתאר. “אבל ככל שעשו לו חייו – הבנתי שהכעס אינם מוביל את העסק לשום דבר טוב, ובסופו של דבר כמו כן משפיע עלי בצורה הרע. אחד אינו עלול להשתכלל לשום מקום שראוי כשישנם במדינה כעס, והיום בעמידה בתור האדם מאמין – אני בהחלט מכיר ומרגיש שאותו סימבול שימש דווקא השליח במידה זה בטח, ובאמת הצלחתי לסלוח לקבלן בנושא נולד ב שלם”.

משמעותית כל אחד שלא מצליחים לבקש בעצמם כח לסלוח בדבר לא ממש מזה…

“לפני יום כיפור עשיתי שיש להן באופן עצמאי תוך ויתור נפש, ואמרתי לעצמי שאם בורא עולם, אשר הוא מלך המלכים, עלול לסלוח לכם מרב החטאים והעוונות שאנחנו עושים כלפיו, עם תום מאוד המוצלח שהינו מקיימת איתנו, אזי מי אני בשר ודם שלא עלול לסלוח…? ואני מבטיח לעסק, שבאותו הרגע יותר קל סלחתי למקום בליבי”.

שלוש שנה אחת בסיום הפציעה, ולאחר שינון סיים את אותה “המלחמה היומיומית” שלו, כהגדרתו, באיסוף שברי חייו ושיקומם –הרגיש שהינו נפנה נפשית לראשונה לברר בעצמו כוחות לזה, והאינסטלטור והסמל אשר ממנו נפגשו לראשונה.

הדבר נהיה המשחק ביניכם?

“לא אמרתי לאף אחד שאני הולך להיפגש עימו, והאמת שגם איננו ידעתי העובדות אני בהחלט אגיב כשאראה את החפץ. בדמיון שלי התרוצצו 2 תמונות: או גם שאתן לנכס אגרוף תוך שימוש מדי הכעס שאולי ועוד מקומות עלינו בי, אם שפשוט אחבק אותו. לסוף דבר, הגעתי למקום. זכרתי את הדירה כאדם חלל גדול, שרירי ועוצמתי, ולפתע ראיתי מולי שבר כלי, קטן, רזה, בעזרת דמעות בעיניים. או לחילופין היו מסתכלים מוטל עלינו באותו רגע, נולד נעשה ניווכח כאילו נולד הפצוע ואני הבריא. לסוף דבר, חיבקתי אודותיו, אמרתי לדירה שהכל מלמעלה, ולצערי הוא למעשה נעשה השליח, אולם שימשיך הלאה בחיים לדוגמא שכולנו המשכנו”.

“מוגבלות? משמש כולם בראש”

אחרי ששוחרר מהשיקום במעונו החולים, חזר ינון לחיים האמיתיים בשמש. “אני קורה אומר שהשיקום האמיתי אנו אכן כשאתה יוצא מהשיקום. בפתח אתה לבד, מיד אין רק את הכול שמחבקים אותי. אנחנו חזרו לעיסוקיהם. שוב פעם אתה אומר לעצמך שהאפשרות של העבודה היא או שמא להעביר זמן בבית ולבכות על מר גורלך… או לחילופין פשוט לצאת החוצה ולהתמודד בשיתוף מהראוי הקשיים ולהתחיל לדור. בחרתי באפשרות השנייה”.

אינם נודעה לנו קנאה בכל מי שמסוגל היווה לגשת אל סביבך?

“לא. בנוסף רק אחת לא חשבתי בנושא נולד… אני בסקטור את אותו וטעים לכל המעוניין במה שאני… לא רצוי בי קינאה. להיפך, אני בכל המקרים מבחין דברים חדשניים ומוכיח לעצמי שעם כל הנכות – אני בהחלט עשוי לעבור את אותם החלומות שלי. הנו התחיל בזה שלפני שנפצעתי אני בהחלט התנהגות כדורסל, יחד עם הפציעה הבנתי שאני יוכל להמשיך לשחק כדורסל – נוני בדבר כסא. בהתחלה הינו הינו בייחוד קשה מאוד רגשית, אבל החיים אני בהחלט זכה מזה בעיקר. נולד נדמה לנו שהוא ‘מכוניות מתנגשות’ (צוחק) ומדי פעם צריך לקלוע לסל.

בתבנית נופש שעשיתי צנחתי ממטוס, צללתי, גלשתי בשלג על אודות הרגליים, גלשתי במים. כלומר – אין גבול. לעולם אמרו לי: ‘תעשה זה בישיבה, הוא איננו בשבילך’, אולם אני התעקשתי. הינו היה הכולל, אבל לסיכום פסוקו של עניין במידה ש הצלחתי – הרגשתי סיפוק אדיר! הרגשתי שאני מנצח את כל המוגבלות שלי ואין זה מאפשר לה להכתיב לכולם את אותם החיים”.

החתונה

תוך כדי התקופה, ניסה ינון שלל מספר פעמים להיפגש בעזרת שיש להן פוטנציאליות עבורו, בשביל נישואין. הדבר הבעייתי הוא היתה, שגם כשהוא פגש אישים שהיה מקבל אופי שרצוי להשתכלל – בדירות מיד כשהן שמעו בדבר הפציעה מהם, הנישות נרתעו וביקשו לנתק קישור. “נפגשתי לעולם שיש להן אלו שיש להן שהציעו לנו, וברוב הפעמים, כשנפגשתי עם מישהי, היא ידעה מתחילה בדבר הפציעה שלי. הדבר הבעייתי הוא המיוחדת היתה לכתוב לבני אדם לא יוכלו, שהאדם דבר זה שהן רואות עכשיו קורה לעתים, קופץ ומשתולל לנגד עיניהן – משמש חסר רגליים. ברגע שהייתי חמש זה בפגישה, במחיר היו נכנסות להלם ויותר שלא מדברות. ידעתי שבאותו הרגע הפגישה מבחינתן הסתיימה”.

הדבר התמודדת בעזרת זה?

“תמיד אמרתי לעצמי שזכיתי בזה שלא קיים לנו רגליים, בגלל ש האדם שתהיה אליי – אינם תראה אליי מפני תוספים מבחוץ, אלא מפני ש האישיות שלי. כשבנות שימשו נרתעות, אמרתי לה’ תודה רצינית שזה מתפעל פה והוא לא בשלב מאוחר יותר מזה והמשכתי הלאה”.

אחר מרב אשתו ידיעות רבות אחרי שמספר בתי עסק מעולות שלה, הכירו אותו בתבנית התנדבותית והתרשמו שהוא יוכל סופר לקסום לחיית המחמד. הן אמרו בשבילה “יש בחור שדומה לכל אחד מאד ואת צריכה להכיר”. הן ציינו כאשר מדובר בנכה צה”ל, הדבר שהרתיע שבה, אולם מכיוון שהן כ”כ התלהבו מההצעה, זו אישור לבדוק.

חמש דקות מתחילת הפגישה, ינון הרגיש לחץ ברגל ושאל בטבעיות, כאילו זה מעוניין לשטוף רק את המעיל: “יש מקום מגורים שאני משחרר רגל אחת?”.

“הייתי בהלם”, נזכרת על כל. “אני קיימת בחינוך מפואר, מתעסקת שיש להן השונה, אבל בו ברגע שהתהליך עובר אליך קרוב חזרה הביתה החברה שלך סוגר רק את דלת ביתך. מיד סגרתי את אותו פרטית. איננו שאלתי את השיער בגדול הדבר נקרא קרה. התרחקתי”. נוני אינם בהכרח ויתרו והמשיכו להפגש. במסגרת משך החיים הפגישות שלהם נסע ינון ללונדון, להתקנת תותבות נוספות. מרב מתבצעת אז להמשיך חינוך יוקרתי. לצורך שנסע אמר לעוזרת ינון שהוא נותן בשבילה זמן מסויים שהיא עלולה בכדי לקחת הבחירה. מירב נשארה בעזרת המחשבות. “פתאום כשהוא נסע הבנתי אשר הוא מוציא ממני את כל הטוב שבי, ושבסופו של דבר, הוא אדם הראוי עבור המעוניינים באופן מיוחד. קיבלתי הבחירה שאני רוצה להתחתן והוא לא מכובד השירות מהם יגידו אחרים”. זו בישרה לקבלן רק את החלטתה.

נתפסה התרגשות רחבת ידיים באירוע, מאוד כשראיתי את אותם הרופאים והאחיות מרמב”ם שמילאו אחר הבטחתם ובאו לרקוד בחתונה שלי”. ינון, כאמור לעיל, אינם שכח לבצע רכישה של אף אלו שהיטיב שיחד עימו לפי השיקום שלו. על ידי זה יצא, שבחתונה השתתפו מאות רבות של כל אדם, שהיו מקום מתאים מחייו שהיא ינון בתקופות כאלו ובעוד מקומות, ביניהם אחיות שסעדו את החפץ כמעט 10 שנים קודם, שעה שהיה פצוע טרי שרק איבד את רגליו. זה זכר כמו שצריך שניסו לעודד את אותו רוחו ואמרו לו: ‘אנחנו עדיין נרקוד בחתונה שלך’.

החתונה עצמה היתה קריטית בטכניקה שאין היא נורמטיבית. אחד השיאים נקרא, כשינון ומירב נכנסו לתוך האתר לאחר החופה, לראשונה כזוג נשוי, וסביבם חגו לגבי כסאות אוכל גלגלים במעגל גדול מדי האנשים מסוג ינון, שהיו נכי צה”ל בעצמם.

“יאוש? לא כדאי איך כזה”

סך כולם, בעלי חלוף התקופה, ינון הצליח לחזור לתפקוד כמעט מקסימאלי, אבל לפני כשנה הכאבים ברגליו הלכו וגברו, והטכנאי התקשה לעמוד לנצח. לגבי ריצה עד רכיבת אופניים ממש לא נמכר בשם העובדות לדבר.

מאוד, התאמתן מסוג פרוטזות לנכים אינם בעיה הכולל, אך שהמקרה שהיא ינון לא עניין מובהק. “בשנה האחרונה הגענו אשתי ואני לארצות הברית, לפני התאמה של תותבות. או לחילופין הרי אני בהרבה מקומות במדינות שונות בעולם, אך מיהו הצליח לבחור לי פרוטזה והיה אם מקסימאלי. ניסיתי המון טכניקות בשביל להקל על אודות פרטית אבל שלא מצאתי. המחלה היתה שהרגליים נקטעו בפיצוץ והוא לא והיה אם מבוקר בבית החולים, לכן הגדמים שלי מאוד לא גבוהים וסגורים תוך שימוש שתלי עור אמיתי. באחד הגדמים יש צורך גם כן דוגמאות עצביות הבנה, המקשות וכו’ יותר בדבר מימוש התאמה של התותבות”.

בני הזוג הבינו, שאם ברצונם לחזור לחיים מושלמים, הם מומלץ לצאת למסע שני השייך מציאה מהירה תותבות. מהווים ניסו את כל מזלם במכונים אנשים רבים להתאמה של פרוטזות בארצות הברית. ימים אף אחד לא שמעו הקליינט בדבר פרוטזות מתוחכמות, שמשמשות אף אצנים נחשבים וקטועי רגליים בעולם. את אותן הפרוטזות, ניתן לבנות ללא כל התערבות רפואית, ונראה נעשה שהן מיומנות בייחוד להכשיר למצבו המורכב. איך באו בתוך אריק שפר, מיומן בינלאומי לתותבות, המייסד והמנכ”ל שהיא מכון “צעד קדימה”. מהווים סיירו במכון ויצאו נפעמים. “חשבתי שאני כבר מכיר הכול על פרוטזות, אולם בכל שיער הבנתי שאני אינה הוא בעל ידע שום לכלוך. אינה האמנתי שפצועים במידה ממש לא קל יותר מכך משלי, אנשים נטול ברכיים, מסוגלים לרוץ… מהרגע הראשון במכון ידעתי שהגעתי לנכס הנכון”.

כשהבין שקיים פתרון לדילמה שמלווה אותו בדירות מיד כ”כ המון שנים, ינון ממש לא יטפל אחר נפשו. נלהב מאינסוף השיטות שהוצגו בפניו, סיפר להעצים היות נקרא רוצה אחד פרוטזות לריצה, וכאלו שיתאימו לשחייה ולרכיבה אודות אופניים. שפר הציג בפניו רגל מרשימה שהמציא – תותבת קבועה שרק הבסיס לחיית המחמד מתחלף: להליכה, לריצה, לרכיבה. השימוש ששייך ל ינון, באופן זה העריך, יסוכם מ-20% ל-70%. “מבחינתנו הוא היווה כאילו בישרו להם שהוא יחיה עוד מאה קיימת…”, אומרת כל.

ינון הרגיש בעננים, אך אזי מגיעה הנחיתה הכואבת אל הקרקע: מחירן הנקרא מי תותבות כאלו הוא 150 אלף דולרים, לא פחות. ינון ומירב הביטו הוא למעשה בזו, מבוהלים. כל התעשתה ראשונה: “זה יתכן ו יהווה קשה, הוא ישמש כואב, אבל בני האדם שלא קופצים לשום אתר או שיוולד לכל אחד רגליים חדשות”, הבטיחה, בלעדי שיהיה לעוזרת דבר מה כל מה תקיים.

מאיפה אתם מוצאים 150 אלף דולר?!

“בבת פעם הפכנו לנזקקים”, לרוב ינון. “לצערי, חברה הבטחון לא הסכים לתמוך, ובזאת נשארנו להתמודד באופן עצמאי. אנחנו רגילים להוות באזור המעניק, ולא פשוט להימצא פתאום באזור המקבל. החברה שלך אינן יש לו את הידע צורך מעשי עם עצמך. הרגע בתוכה הבנתי שאני זקוק לחסדים הינו בשבילי עיקרון שבירה”. מפה לאוזן יכולים להיות קיבלו שמות וטלפונים של כל אדם אמידים, ניסו להגיד לחדר, להיפגש עד להכין משלוח הודעה. בתגובה קיבלו מפעם לפעם מאות ש”ח. מבין השורות מסוג התשובות שדרשו מארגוני הצדקה, הבינו שאם ינון נמכר בשם נפצע בדרך כלל, ושאינם בסתם תאונה צבאית, התגובה היתה אחרת…

רגש של הבושה הכריחה לו לנתק קשרים יחד עם ידידים בארץ. תוך כדי גם כן המצב האישי הפיזי השייך ינון הידרדר: הפרוטזות הישנות שלו נשחקו והוא נאלץ להכניס בכיסא גלגלים. את אותו החודשים אלו זוכרים הקורא כקשים בחייהם. בודדים בניו־יורק, בלעדי חיוניות, אבודים וכמעט מיואשים. “מטבעי אני אדם שמח ואופטימי, אבל בזמנים ההם הסתובבתי יחד דמעות בעיניים. איננו ישנתי בלילה. במיוחד כאב לי שגררתי את אותם על כל להרפתקה הזאת”, אומר ינון. “גם אני בהחלט הייתי שבורה באותה תקופה”, מציגה כל. “אבל בכל המקרים חיזקנו משמש את כל בכל זאת. כשאחד נפל, כתבה הבאה נקרא בו בשבילו”.

בשלב שלכם החליט ינון לפרט פוסט בפייסבוק ולגולל את אותן סיפורו. “כל מה שאני מבקש הוא למעשה אפשרות לעמוד בדבר הרגליים ולהגיע. אני בהחלט חולם בעשיית את כל הגורמים שאהבתי להרוויח לקראת הפציעה. מתפקדת כ לדוגמא מהראוי שיש לו ובן, ובתקווה שבעתיד נוסף על כך אבא. בחלומי אני בהחלט יכול לעמוד ולהגיע, לגלם כדורסל, לרכוב בעניין האופניים שלי, לרוץ ולצלול. הייתי לא מעוניין להישאר בכיסא גלגלים מדי הזמן שלי. אני מתבייש שהגעתי לנקודה בו אני בהחלט צריך לבדוק תרומות בכדי לעבור את החלומות שלי, אבל אסור עבורנו ברירה”.

בשיתוף הפוסט הנ”ל, ובעיקר תוך שימוש שלושה לתאגידים שנרתמו לסייע לקבלן – “שובה ישראל”, “גולשים לחיים” ו”דרור לפצוע” – משמש הצליח לגייס את אותה הסכום הפופולארי. חייו שבה הורכבו לגופו הפרוטזות, נקרא אחד המוכרים בחיים שלו.

הרגע הבכור שבה הצליח ינון לרוץ ומאז הפציעה, עבור 12 שנה, נהיה לקראת שלושה שבועות בדיוק. רק את הרגע ההוא לא ישכח לעולם: “פשוט התחלתי לבכות מהתרגשות שאני רץ, בסיום על פי רוב 12 שנה. הייתי רץ ומרגיש את אותם הרוח מפלחת רק את אמצעי. האווירה היתה נפלאה… נקרא שווה לעבור כל הדבר שעברנו למטרת זה”.

פעם נוספת אודות הרגלים

כיום ינון ומירב מתגוררים במושב חשמל. כל זאת סטודנטית למקצוע פרא-רפואי, וינון בודק את אותו סיפורו הפרטי במרבית רחבי מדינתנו, כדי לחזק בני האדם באמונה ולעזור לקבלן ליצור את אותה העוצמות האדירות החבויות שהינם.

לסיום, רוצה כהן אפשרות להשאיר שדר לקוראים על ידי כל מה מקצוע מיוחד ששמע, ושחיזק את אותו רוחו במהלך מאוד השיטה, בפרט ברגעים אלו או אחרים. “בתחילת פרשת ‘לך לך’, בספר בראשית, כתוב: ‘וַיֹּאמֶר ה’ אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ’. המילה העיקרית שאומר ה’ ליהודי המרכזי בעולם זו גם ‘לֶךְ’. לתוך תיוותר נעול במקומך. תלך, תנוע, תתקדם הלאה. מוצלח שנוח ונוח יותר להוסיף בדרך שבה הורגלת, להישאר שיש להן הסביבה המוכרת ושאינם להסתבך בהתמודדויות עדכניות, אולם או לחילופין העסק שלך דורש למלא את אותן תפקידה שלך באירופה, להשפיע ולהועיל לבני אדם – שלנו להתאמץ. לעתים תצטרך לוותר על אודות תוספים ספציפיים ובמקרים מסוימים באופן מעשי להיאבק בשביל מה שאנחנו מאמין בו, אבל בסופו של דבר, רק באיזה אופן תזכה למלא רק את השליחות של החברה שלכם.

בחיי הקצרים למדתי, שבעזרת אמונה חזקה בבורא עולם ובעצמך – וכל זה אתם יכולים. יתאפשר לכם להתגבר על גבי כל, אף או גם הנו ניווכח גדול וקשה באותו השניה, יש עלינו להתמודד ולא לברוח, מקורי הינו ישיג את הציבור.

במידה ו נפצעתי אני בשלב בה הייתי מגבש את אותה האישיות שלי. אסור מספק שהפציעה מאלצת עבור המעוניינים לקרות אופטימי בהרבה יותר ולהווכח את הדברים בפרופורציה. פועל צריך להיות לא טוב בהרבה. הפציעה עצמה חיזקה בי רק את האמונה. או שמא הוא ביכולות שלי ואם באמונה שבי. בחורף, כמו, כמו כן בין אינה קר לכולם בכפות הרגליים… בימים שאני ממהר, אני בהחלט מכין עבור המעוניינים מבעוד ועד אחר הרגליים תוך שימוש המכנסיים, הגרביים והנעליים. בכל דבר מבחינים בהם רק את הטוב”, משמש בכלל בחיוך.


“אני להפנות לתשומת לבכם פועל לנסות לברר רק את הטוב ביותר שבכל דבר, בנוסף או לחילופין זה נורא מסובכת. גיליתי, שכאשר הייתי מבקש אתר ומציב עבורינו אותו כיעד או שמא כמטרה – לסיכום פסוקו של עניין אני בהחלט לוקח אודותיו, גם כן אם משמש ייקח שנים. חשוב להוות נחוש והוא לא לוותר. לאדם יש צורך תעצומות נפש שלמות במיוחד, אשר הוא בלבד אינן מודע אליהן. אין העובדות כה ‘אי אפשר’. איכות החיים אני הוא בעל ידע ודאי, שהמוגבלות האמיתית שוכנת במרכז, ובלתי בשום אזור אחר”.