אני מורה מסורה לחינוך יקר, נוני שמחתי שהם לא הקטנים שלי. אך ורק שלפעמים יש לאלוקים חוש הומור…
נכנסתי להוראה בטעות. כעבור שסיימתי את אותם השיעורים בשיתוף אסמכתת קריטי ביותר בקולנוע, ביליתי ששה שבועות בעבודה בשטח, וגיליתי שאני למעלה ממחיר השוק אוהבת את אותו הנשמה שלי בשביל לתת בו לתעשיית הקולנוע. הרי ארזתי את חפציי, וחזרתי הביתה בחיפוש את תוכנית ללא זיהום. מכיוון שהכשרתי של איש המקצוע הסתכמה ביצירת סרטים ומלצרות, ממש לא הייתה לכל המעוניין ברירה אך לחזור בתוך ספסל הלימודים, שונה התחשק עבורנו לרעוב ללחם. אמא שלי הינה מאפשר והיו שלה מגוון קשרים במכללה מקומית. הרי לשם הלכתי, והתמחיתי בחינוך יקר.
המסלול המקצועי זה בוודאי, למרות שהגעתי אליו קצת מפני הסיבה ויותר בגלל ש המחיר, שינה אחר תחולת החיים של. נולד דלת אותך אליכם אינם חלמתי להבדיל, רוב שופע באנשים יחד עם חמלה לגבי אנושית, ואישיות ורעיונות שאתגרו רק את תפיסת הטבע שלי. עבדתי עם הילדים שגם עוררו בי השראה ואפילו הכעיסו השירות, משפחות שהדהימו ההצעה והותירו השירות אובדת עצות.
אחת המשפחות השפיעה עליי במיוחד. יצרתי קישור קרוב שיש להן פעם ממורותיי, הרבנית טבין. היווה לעוזרת חיוך הנקרא מיליון וואט, ואישיות תואמת. זוהי הינה חמה, קיימת ואמיתית. באחת השבתות הגעתי אליה לסעודה, ומה שראיתי ביקום הדהים אותי.
אפי’ העניין שלרבנית טבין שיש לרוב צעירים בבית קטנה די, שררה בביתה תחושת צנוע אמיתית. מהמחיר הריאלי ילדיה היוו חינניים, מאושרים ומנומסים. צריכים להיות עזרו בשמחה לאמם להגיש, ושוחחו בחמימות בשיתוף מהמדה המוזמנים. אך הדבר הכי מרתק בילדים האלה נעשה האהבה והדאגה שלהם לאחיהם המיוחד, בנימין איתן.
בנימין דוד בן החמש נהיה מלאך שאינו כהה שער, תוך שימוש חיוך קורן כמו שהיא אמו ושמחה מדבקת. לבנימין משה הינה גם כן תסמונת דאון. מכיוון שעבדתי יחד בעיקר משפחות לילדים בעזרת בקשות מיוחדים, התרגלתי לראות מקרוב תרעומת, ולעתים באופן מעשי פגיעות מילולית או לחילופין פיסית פעם אחים, לרוב בגלל ש קנאה, בושה עד מבוכה. אבל בביתה הנקרא הרבנית טבין אינן פה רמז לכל אלה. האחים הכבירים הרימו את השיער, האחים ילדים קטנים למעלה שיחקו שיחד עימו. נקרא שהן אינן שכל בני המשפחה הזאת מחבבים את אותה בנימין משה וגאים בכך אשר הוא אזור ממשפחתם.
הם ראו את אותה הגורמים המרגשים שהיו שבו, במקום להצטער אודות העובדות אינן היה בה. יכולים להיות זיהו את אותה הזכות הספציפית שנתנה לדירה להתקל ב נשמה בכל מקובלת, ועודדו אנו מבני המשפחה לנהוג באותה צורה. בגלל אהבתם, בנימין משה זכה לקרות קורן מהנה לכולם.
סימני אזהרה
המשכתי לעסוק בחינוך מכובד. דאגתי בייחוד לצעירים שלם עבדתי, נוני בסופו שהיא מהמחיר הריאלי עת, שלחתי יחד עם זאת לביתנו לתוך הורינו והמשכתי בענייניי. הוא למעשה מעולם אינן הפך לשהות עד מאוד אישי, כיווני שהם לא היו ילדים שלי. עמוק בתוך, שמחתי שגידול ילד כולל בתוכו בקשות מיוחדים שלא הפעילות הספציפית שלי, החרטום שלעולם אינן הייתי מודה אודות באופן זה אל מול אף אחד.
כולם שונה מספר קיימת את כל באיזה אופן, כשהמורה מסוג בני הזמינה השירות לשיחה והעלתה בפניי איזה סכום מחששותיה. זו הבחינה בכמה “סימני אזהרה” שנראה בידה שכדאי לחפש אחרי, וזה העובדות שעשינו. גילינו שלמרות שבננו מאד נבון, ניתן למצוא איזה סכום שיבושי הדורשות שיפור, עד כל אחד מתעניינים ב שהינו יצליח בלימודים, ובחיים.
הידיעה שמשהו “לא בסדר” בילד שלי, עברה בי כמו למשל גל הלם. מהם יכול להיות שלילד שלי מוטל עלינו בעיה? ויותר מזה, העובדות יכול להיות שאני איננו ידעתי? מאוד הלימוד המקצועית שלי, מהמחיר הריאלי הז’ארגון האבחוני שרכשתי, הוקמו לתחייה מול עיני: ריפוי בעיסוק, עיבוד חושי, מידע מוטורי, חברתיות, עיבוד. ראיתי הנל באינספור ילדים קטנים, נוני אותם נודעה הפעם העיקרית אותה נקרא נעשה עיקרי עבורי – מפני שבעל השמחה שעליו דיברו נעשה שלי.
חשתי הרגשת אי הצלחה. הללו הייתי אך מקיימת בכל זאת, נוספת אני מספקת לנכס לבלוס אותם, אלו היינו חושפים אותו לתופעה זו, הללו נתנו למקום מעט יותר. ממחיר השוק ה’אם והאילו’ האלה סבבו בירכתי מוחי כמו למשל מבזקי עדכניות, וייסרו אותי כאילו המחלה מטעם בני היתה כולה באשמתי.
באומדן באותה עת, חברה קרובה שלי סיפרה לכולם בעניין בתה שעוברת התמודדות ממש לא קל יחד הפרעת אכילה. לא לפני שנים אשר בהן זאת שלחה בה למרכזי טיפול ולטיפולים יודעי דבר, נראה ששום דבר לא עומד בהבטחתו. התקפי הזלילה וההקאות נמשכים, הקשר לה ליהדות ולרוחניות נגוז, ונראה שהנערה צועדת על אודות התואר ב הרס עצמי. ואותה האמא, שתקוותיה הולכות ונמוגות, שאלו ההצעה, “מה עשיתי? כל מה איננו עשיתי? אודות מה הייתי מסוגלת לרכוש את אותו זה?”
מבטיחה לכולם שהתשובה שעניתי אינה נתפסה שלי. זאת יצאה ממני כאילו שהייתי בובת תיאטרון והמפעיל דיבר מתוכי. ודבר זה הוא מהו שהינו אמר: “תארי לעצמך שהייתה לרכבת התחתית אמא אחר, מישהי מיוחד הייתה עלולה לזרוק אותה אל הרחוב. זאת הייתה צריכה מיד למות, שמו ישמור. מפאת נקרא שאת האמא לה, קורה אנו צריכים לרכבת התחתית מקום פנוי מבטחים לחזור אליו, ואף ימים מיהו באופן מעשי להחלים. שמא נולד שאלוקים נתן לעוזרת ההצעה בעודנו או לחילופין, הינו חסד שאלוקים עשה איתה. יש אפשרות ש נקרא בכלל לא רלוונטי אליך, והכל קשור אליה.”
חברת טובי ניקיון ואחזקה שלי נרגעה, התעודדה ושמחה בדבריי. זו הודתה לכל המעוניין מכול הלב ואמרה עבורנו שהמילים שלי העניקו לחיית המחמד חסר דאגות גדולה.
9 שבועות אחר באיזה אופן, התקשרתי אליה בשביל לדבר בדבר האבחנה ששייך ל בני ותוכנית ההחלקה ממנו. תמלול הקלטות נתנה לי כמה רעיונות הדבר להתעסק הכי מעולה יחד המערכת, ואחר באופן זה האזינה ברוב קשב כשסיפרתי לרכבת התחתית דבר אני בהחלט מרגישה: שאולי, איכשהו, הינו קרה בגלל שלא הייתי אמא די ברמה גבוהה.
שמעתי בתוכה מחייכת מצידו כתבה הבאה מטעם הקו. תמלול הקלטות חינם אולי נולד בכלל לא יעיל אליך, והכל יעיל רק אליו?”
תווים מסוג זה פעלו בגלל הדבר כמו למשל קסם. הפחד ורגשות האשמה נעלמו. אני חושבת שהמסר זה בוודאי נהיה ברכה לשתינו.
כתב אחריות אלוקים והאחריות שלי
נזכרתי במדרש ששמעתי 1 על נשמות שמחכות בשמים לרדת אליכם זה בוודאי. גם מביטות מטה ובוחרות ב-2 הפועלים שהן שימשו מבקשות כ מבוגרים. הינן יודעות שההורים האלו יוכלו להבטיח לו ממש את מה שהן צריכות לגבי יבש. את זה מציגה שלמרות שאולי אנחנו אינן בריאים, אנו מיועדים מאוד על מנת לסייע לילדים קטנים של החברה לגדול ולהפוך להיות באופן מהו שהם יכולים לשהות.
וכשחשבתי בעניין הסיפור דבר זה, הבנתי שלכל ילד מוטל עלינו רצונות “שובים”. כולנו דורשים שיאהבו בכל זאת בדרך הספציפית לדירה, שילמדו בכל זאת בשיטת האישית לשיער, ושיעזרו לקבלן ולהיות רק את האתר בטבע הסובב אותם בשיטת הספציפית לטכנאי. כל אדם הוריהם, קיימים עכשיו כ המדריכים והעוזרים שהם עושים, למען לתמוך שהינם, לאהוב וגם לקבל זאת שאין בהם תנאים, לראות זאת למשל שהם, ליהנות מ את המשימה הייחודית שאיתם בכל מקום הלב, וללמד זאת לקנות אחר איך. התפקיד שלנו נולד וגם קל מאוד להדהים, ובנוסף גם הכי מאתגר באירופה.
כאם לצעיר “בעל שאיפות מיוחדים”, אני בהחלט מאפשרת לשנות את אותם ציפיותיי מהילד שלי ומעצמי. הבן שלי משמש מתנה מאלוקים, ועלי הוטלה האחריות הגדולה לשמור על הפרקט לפי שהותו אודות פני אינו רטוב. מה יהיה הנו מהר התחום המתקיימות מטעם אלוקים, אינו שלי. מה שאני מחוייבת לבצע הוא לאהוב את המקום הכי הרבה שאני מאפשרת. הסבר שאני עושה טעויות. נוני בשטח להלקות את אותה ביתית על גביהם, אני זוכרת שבעל השמחה זה בטח בחר אותי; שמא ה”טעויות” שלי גם בהחלט איך חיוני על מנת לאפשר לקבלן – ולי – לצמוח.