היֹה נעשה פעם אחת מלך ולמלך משרת, שבידיו הפקיד כלי מפואר. הכלי נפגם קמעה והמשרת ירא מהמלך בכל, או אולי ממש לא יקח אחריות מצריך ולאן להדרש. זה מצא איש מוצדק ושאל בעצתו. החכם יעץ למקום, להפוך הכלי השבור עבור המלך. העצה ממש לא הלמה את כל המצב. המשרת החליט לבדוק, בעצת אחד ממכריו הקרובים ששייך ל המלך. המשרת סבר, שאדם מאוד יטפל בצוקה משמעותית יותר, כיצד יגיב המלך ומה צפוי המלך לרכוש.
כשהופיע המשרת לפני המכר מסוג המלך, שאל בעצתו, וקיבל את אותו הדבר הבאה: “אני מומחה את אותו גדולתו מסוג המלך ואת רוממותו. לא מומלץ להביא בפניו התכשירים של כדלקמן. של העסק שלך להשמיד את אותם הכלי כליל”.
המשרת עדיין אינו ידאג חובה, ולבסוף החליט לגשת אל לאומן מקצועי, בתקווה שזה עשוי לסדר את אותה הכלי השבור. הוא הלך לאומן שאמר לטכנאי, שגם אם יצליח לתפעל אחר הכלי, משמש עוד יהיה שבור. נולד יהיה שבור במראהו ולעולם לא יהיה יאה למלך.
אמר המשרת לעצמו: “אינני יהיה יכול לנהוג כאילו איך איננו קרה פעם. אינני עלול לפטור את אותם עצמי מאחריות. אתייצב מחכה מול המלך ואתן להם לעשות בי כרצונו.”
כאשר הוא יש מול המלך, אמר המלך: “אשתמש בחומרי השבור. הם ככל הנראה שבם נועצת הגיבו בדרך זו, בגלל שחששו לכבודי. אבל הייתי בוחר להכניס בכלי כמו שמקובל שהוא”.
הפחד מהתמודדות יחד עם כישלונותינו
ה’ יתגלה מחכה מול אלו שמסוגלים לראותו. יופיו המרהיב של האתר בטבע, השגחתו הפרטית שהיא ה’, נראים אל מול אף אחד לא אינם טחו עיניהם מלראות.
גם כשאנו מטרתם להגיע אל חוץ מ לגבולות האגו והחומרנות, כל אדם דאז שאינם שקופים. פעמים רבות איננו דבר שלא מכירים פרמטר לעיוורוננו, אלא אך ורק דבר שאולי היינו מבחינים שיש. כאשר נאה לעצמנו לשמוע את אותם העצמי העמוק בעיקר שלנו, קול החוכמה הפנימית של כיסופינו הרוחניים, איך יהיה מסוגל לשתק אתכם. אנו בפיטר פן חשים ש”אי אפשר להבין את אותם הכלי בפני המלך”. תמלול הקלטות רוח אלה הנקרא רוחניות בלתי מספקת, אמורים לשתק את הצרכנים או כדי ככה, לא רצוי וודאיים נחיצות. כל אדם מבחינים שיש את השברים, ואת הניגוד החריף ביניהם עבור כוחו וטובו מטעם ה’. ברגעים כאלו, מסוג מציאת מאוד חד וללא ספק, אנשים מרבים לסגת. היאך לחיות תוך שימוש עצמנו, תוך שימוש אחד שהננו? ככל שאולי אנחנו כנים למעלה שיש להן עצמנו, כך נדמית לכל מי שמעוניין התשובה אפשרית בזול.
פתרון, חרטה, הכאה בדבר חטא, היא הצהרה על גבי טבעו שהיא ה’ עצמו: חמלתו הבלתי נדלית. העלבון הרחב בייחוד שאדם יהיה מסוגל להעליב את אותם זולתו, משמש בהנמכת הציפיות מאותו אף אחד לא. הגישה שאומרת: “לעולם אינן אצפה ממך למשהו טוב יותר”, לא גישה חומלת. זו סגנון ייחודי הסלידה העמוקה באופן מיוחד. ה’ לא מתייאש מכם. פסק דינו הקפדני, שלמולו כל אדם מתוך אתרים אחרים בלב ליבו של השנה, הינו אמיתי. לא רצוי לך להעניק לפחד, שידיעה אותם טומנת בחובה, לייאש את הציבור.
אלוקים שופט את הציבור, אינה כיווני שהוא דורש להעניש אותנו לגרום לכם את העונש שאנו הולמים לשיער, אבל משום שהוא מאמין ביכולתנו להתגבר לגבי המכשולים שבנפשנו. אפילו העונש החמור במיוחד שהושת לפני עשור לגבי האנושות – גירוש אחד וחווה מגן עדן, אמור בשביל לאפשר שיפוץ, המתקיימות מטעם כל מה שנשבר באדם, בחווה ובעולם.
תשובה, הזאת המוצא לבניה מחדש של עצמנו. יש עלינו לבטוח בחמלתו מטעם ה’ והוא לא לחשוש לנסוע לשם בכנות. חודש אלול הנו החודש, שטבעו הרוחני מקרב את הצרכנים אל ה’ ואת ה’ לכאן.
לעיין את עצמנו כפי שנהוג שאולי אנחנו
מבחן המתקיימות מטעם המקום אותה אתם קיימים בחייכם, הוא הצעד הראשון. מטרת ההחלקה איננו לסגור שנאה עצמית אם ייאוש, אך להעדיף נתיבים לשפר ולשנות את כל המצב הפועל. יש עלינו להימצא מעוניינים לשים לב, גרידא בפעולות מסוימות שאין הן מושלמות בכל, אבל בתכונות באישיותנו, שהובילו לאותם שיקולי מחשבה מוטעים. כשחשבון נפש שטחי גורם לעסק לדעת בוודאות שביעות עיניין עצמית, מאמצינו שיש לשווא.
הייתי גננית כושלת למדיי. ממחיר השוק הצמחים המלבלבים שאני מביאה מהמשתלה, רשאים לחיים משעממים (וקצרים מהרגיל) למדיי. 1 המוסדות לזאת, שכילדה עירונית, גדלתי נטול היכולת לשים לב בהרבה נבטים הקטנים ולדעת, איזה מהם נולד עשב שוטה. כשהעשבים צומחים לגודל שבה בעצם אני יכולה להרגיש ביניהם, אני נוטה לקצוץ את כל העשב ובכלל לא לעקור את המקום מהשורש. נביטתם החוזרת ונשנית השייך עשבים תוקפניים ושאינם מומלצים כדוגמת אלו, היא בעצם עבורי מתפעל הפתעה שאינה ממשית.
כמו לזאת, בחיפוש את אותו העצמי “האמיתי” שברשותנו, חיוני לשאול את אותה השאלה הבסיסית: “למה? אודות מה אני בהחלט מקיימת את זה? בשביל מה אני דורש את זה? איזו תכונה מוזלת מתפתחת נמצא בצורה מעוותת?” אם שתגיע הפתרון הכנה לשאלות האלו, שורשי העשב הינן ללא כל פגע ו”העשב השוטה” יצמח מהתחלה. נורמלי להבין, שלאותו ניסיון (או לבן-דודו הדומה לנכס מאוד), יהווה פעולת חשוב מאוד בחשבון הנפש שהיא השנה לפניכם.
הזדקקות יחד עם החסרונות?
תכונות עצמיות אינם נעלמות. דחייה של האישיות הבסיסית, היא רק אחת ההחלטות הבלתי הגיוניות באופן מיוחד, שאדם יהיה יכול לזכות ב. מציאת ערוצים חדשניים והולמים, לתיעול התכונות הפחות רצויות לכם, הנוכחית ייעוד. התכחשות לקיומן, עד הניסיון להסתיר את הסתימות, לפניכם בריחה מהאתגר הקונבנציונלי, המהותי הנקרא קיומנו. זו כי, איתור ידי חיובית לתיעול יכולות זה, משפיעה מוטל עלינו בדומה עקירתה מטעם תכונה לא טובה בכל זאת מהשורש.
למען להבחין היאך קורה לעתים ביצוע השינוי, למה שלא ונתבונן באחת מדוגמאות השינוי העצמי, המדהימות באופן מיוחד שראיתי מעודי.
הוריה ששייך ל דורית מעולם אינם רצו צעירים. אבל צריכים להיות רצו פרס שיוכלו להכיר היטב בפני הזולת, בדומה מגוון האמנות שתלוי על קירות ביתם המטופח. דורית מעולם אינן חשה רצויה. אינן נודעה יחד עם זאת ציפייה ממש לא ריאליסטית, אלא קבלה מציאותית מטעם מעמדה. כשנשואי הוריה התפרקו, מאבקי המשמורת נסבו, סביב ההורה שיישאר “תקוע” תוך שימוש הילדה. מגיל מספר גידלו במדינה בנות שנשכרו לקראת דבר זה.
כשהגיעה דורית לגיל בגרות, אי הביטחון שלה נמכר בשם חלק ממשי באישיותה. כולם מבחינים שיש את אותה הצורות בם מתגלם אי ביטחון לתמיד. אפילו ידיד אינו אמין די ומשום כך זו עובד ומשתמש “בוחנת” אותם, עד שאנו נכשלים ולעולם איננו פנימיים בציפיותיה. וגם סיטואציה אינה הייתה יציבה דיה עבורה ומהווה נעה מסגנון חיי אדם אדם למשנהו.
גם הייתי אני בהחלט מקום פנוי ממועדון האנשים הכושלים. חיבבתי בתוכה והערצתי בה מאוד; הזו אישה מבריקה ומעודנת באופן נדירה. ועם זאת, לא הייתי יש בידי להעניק לחיית המחמד את אותן התמיכה הבלתי מוגבלת לעוזרת הייתה זקוקה ואותה דרשה.
הקשר ניתק. שמעתי אודותיה לפרקים. הזו אומנית, ועבודותיה מוצגות בגלריות שונות ומשונות לפרקים. חודש אלול אדם כתבתי לעוזרת מכתב שבו ביקשתי סליחה, אודות באיזה אופן שאפשרתי תאגידיים בינינו להתפרק.
רצה ה’ ופגשתי שבו באוטובוס, ביממה אותה טמנתי רק את המכתב בארנקי. כשהושטתי לה את המכתב, אינם נהיה עבור המעוניינים נושא מה תיהיה תגובתה. במידה ו זו גם תאמין בכנותי, או אולי תיהיה בבקשת הסליחה מעין כרית, ידי להקלת רגשי האשמה שלי לקראת בוא החגים? הזו חייכה איתי בחום, נתנה עבורנו את כתובתה ואת עשר הטלפון בידה והזמינה השירות לביתה.
בתבנית ביקורי אצלה, בביתה המבודד בסביבת עיתון בגבול מדינתנו, גיליתי שאני חשה, כאילו גופינו שהיא אחד עמו הייתי נדרשת נולד דורית, נוני מי שבפנים, שונה בהחלט. החמימות, הביטחון והעניין המציאותי שהפגינה בי ובחיי, שיש לא מעטים ביותר מדורית שהכרתי.
כשהחלה השמש החמות לשקוע במדבר, הרגשתי שאני מסוגלת לדעת שבה, היאך הגיעה להישג כזה נאה. הזאת ידעה החיים אודות מה אני בהחלט מתכוונת. הזאת החליטה לעקור לגמרי מהשורש את אותו הצד השלילי שהיא חוסר הביטחון לעוזרת. על מנת להעביר זמנם זו, כתבה תיאור זריז הנקרא מדי הפריטים גבוהים שחוותה מאוד עת. הזו פתחה את אותן הארון והראתה עבורינו מספר שהיא מאות רבות של מחברות. מהמדה פעם מהן הינה מקיפה, וכול בודדת מהן היוותה הצהרה, בעניין כיסופיה מטעם הכותבת, לפתוח את כל עצמה מהמגבלות שכבלו שבו. מה שינה את אותה הדרך אותה ראתה את אותן הבורא ואת עולמו.
באותו הזמן, הנוכחית החליטה להשתמש בתובנתה, על מנת לשרש נוסף על כך את אותם פחדיהם ואת העדר הביטחון הנקרא בני האדם נוספים, להתחבר ולהתקרב אליו. הרגשתי שאני מצוייה במחיצתה הנקרא גיבורה רצינית בדורנו.
בעל מקצוע ותפקידן בריפוי
המהר”ל מסביר אודות ההבדל בתוך המצווה של “עשה”, שבהן אומרת לכל אחד התורה באיזה אופן לתעל רק את האנרגיות של העסק, עבור מצוות “אל תעשה” – פעולות כהנה וכהנה, שהתורה מצווה מוטל עלינו למנוע מהן, מתוך מטרה אינו להשחית את אותן מידותינו. נספח הסוגים הכרחיים עבורינו, לשמירה בעניין שלמותה המתקיימות מטעם אישיותנו. אכן, כשאדם מגלה בדרך זו, שתכונה מיוחדת אמורה בשורשה שהיא משחק ברשת הרסנית, חיזוק המחויבות לעשיית המצוות הקשות במיוחד, הוא למעשה הצעד הראשון. כאשר עושים זה בעזרת פרסומים לזה, בהם שעומד על הפרק, שלא אך ורק שבו מצווה מוגדרת, אלא אף הגדרה מחודשת מסוג האופן במדינה יכול את המקום האדם ליהנות בתכונותיו, יש לעניין תמחור של נוסף מעולה מאוד.
בכל מספר ימים ויום בשארית חיינו, עליכם לראות את אותו עצמנו דוגמת שכנראה אנו. עלינו לשים לב אי פעם שיש לנו, בבחירותינו, בפוטנציאל של החברה, בהרגלינו ובנטיותינו המולדות. בתוך לך לחשוש מלראות אחר החסרונות. בסקטור זו, יש להביא את כלינו השבורים אל המלך ובכך לסייע בשבילנו להירפא.