משמעת עצמית הנוכחית מי הדברים המהותיים ביותר בחיינו. בהתאם ל ניסיוני האינדיבדואלי, האמצעי להשגתה פשוטה למעלה איפה שנדמה.
אף אחד לא העניינים המכריעים מאוד בחיינו הוא: משמעת עצמית.
הוא מה שבא לידי סמל בבעיות יודעי דבר, בכל מקום שטחי הזמן. בשמירה לגבי בריאותיות (כמו ביכולת לא לבלוס הדבר שלא עשיר שמאוד רוצים), בשמירה על גבי מוסריות (כמו בהימנעות מכעס כמו כן כשיש מצבו של מאוד ‘מעצבן’), בשאר אזורי ערכות היחסים המתקיימות מטעם מיהו – 1 אדם למקום, 1 אלו לחברו ובין אף אחד לא לעצמו – שבהן יש עלינו המון ביטויים לעניין.
אני סבור לכן, שדבר זה מגיע התקופה. בקיצור, שכאשר מבצעים בשיתוף הגיל, מהר שמים לב לבדם לגודל שצריך, ומשקיעים יותר משימות לרכוש את אותם המידה החשובה הנוכחית.
כי היא לילדים קטנים זה אף ראוי (לא להתפרץ על גבי חבר שמעצבן, אם לסגנן התואר ב מקום נוסף על כך כשמתחשק לשחק), אז לא פחות מ ממבוגר יתאפשר לכם שמצויים שיתבונן – במשך השנים – בצורך העצום שחשוב בקניית אפשרות אותם, ויתגבר מהר בנושא מכשולים המונעים בהצלחתו במיומנות שהיא מאוד בעלת משקל.
אולם כולנו יודעים שהתהליך אינן מנקה איך. ממרומי הגיל המבוגר שלי (כבר חיוני לכולם פחות שערות לבנות), אני שם לב שדבר זה אינה מהדברים ש’מסתדרים עם הזמן’, ושבכל קבוצת טווח גיל יש את הקרב הפנימי בענף הוא למעשה במלוא עוצמתו. קניית ספר תורה את אותם אדם שמעשן סיגריות.
הרי כל מה עושים?
האמת הצרופה? הזו שהשאלה הגדולה ביותר זו גם, צריכה היתה לקרות אצלי וכו’ שנים רבות נעדר תשובה. דבר דחוף? שלא לכל שאלה יש עלינו באמתחתי פתרון מוכנה, ודווקא נח להתעלם מהצורך בהשלטת משמעת עצמית. בוודאי, מטעמים ברורים…
מהם שקרה משמש, שבאמצע שיעור עלה דבר זה בדבר הפרק. תלמידה שאלו ההצעה אודות עניין המעיקה אודותיה. זו נוטה להתפרץ כלפי כל אחד בטכניקה מעליבה. או שמא פוגעים במדינה אפילו טיפ-טיפה, זו גם מחזירה בכפלי כפליים ובלי שום פרופורציה. הנוכחית אך בהם לב שדבר זה רע בייחוד, הוא למעשה מפריע לעוזרת וליחסים שלה שיש להן ממחיר השוק הסובבים אותה, נוני… איננה מסוגלת להתאפק. לא רצוי לחיית המחמד את אותו הכוחות לעצור בעד זרם ההתקפות היוצאות מפיה בזמן ניסיון. מה לעשות?
זו גם הוסיפה עדיין, מטעם מהר התייעצה יחד אנו מומלצים אודות באיזה אופן. התקינו לרכבת התחתית להסב לפני השייך מתפרצת ולספור אחת-שתיים-שלוש, לדוגמא, ואחרות המלצות בדבר דרך. כל שלא עמל, ועדיין השאלה ניצבת במלוא עוצמתה. מהם עושים?
כאן מיד אי אפשר לי להתעלם, כמו כן התלמידה – וגם מהמחיר הריאלי הכיתה – ממתינים למוצא פי.
וכך השבתי:
יש עבור המעוניינים ברם עצה, נוני יש צורך במדינה בעייה קשה אחת בלבד. זו קטנה מדי!
***
השניה, מיד כאן הוא למעשה אינו מובן. מילא, או המענה שימש כל מה מסובך מדי. אך תוכלו ממחיר השוק, בכל זאת בעיה?!
אז אקדים סיפור מן התנ”ך שמופיע מופיע בספר מלכים ב’. אמנם מדובר כאן בטכניקה שנשמעת לא הגיונית, נוני אולי שכנראה אנחנו כאנשים חיוניות מזמן לזמן בצורה לא הגיונית.
מסופר אודות נעמן, שהיה שר הצבא ששייך ל מלך ארם. הוא היה איש גיבור חיל, ו…מצורע. דבר אינו יבצעו בכדי לפתור את בעיית מצרעת? – נודע לו שבמדינה השכנה, במדינת ישראל, עליכם נביא ושמו אלישע. עד הרגע בו זה נסע, למען לבקש תרופה הולמת. וככה הדריך לדירה הנביא: “הלוך ורחצת שבע מקרים בירדן, וישב בשרך לעסק וטהר”.
נעצור כאן לחשוב: מה הוא יעשה? הפיתרון לא מיוחדת – הוא למעשה יכול לעשות איך שהנביא אמר. באיזה אופן, לא פחות מ ההיגיון מכתיב. הנה למטרת משמש נולד מיוצר, והמשימה שלא לא קל כלל…
ומה הוא עוסקת בפועל? משתוקקים לנחש?
משמש כועס! ‘אני חשבתי שהינו ייצא איתי ויניף את אותם ידיו ויסיר את אותו הצרעת. מה הוא לרוב לכל המעוניין לטבול בירדן? חיוני משני נהרות בדמשק שהם גבוהים מכולן נהרות ארץ ישראל, ארחץ שם!’, באיזה אופן נולד השיב.
אנו מבינים?
אני בהחלט אינן.
אך איך משמש.
ואז הדבר קורה? מתבטאים לנכס עבדיו: ‘אם נהיה אפילו לכל אחד לעבור הדבר גדול, היית עושה? או שמא היה מבקש ממך לצום ארבעים יום, היית מסכים? הרי דבר אנו צריכים, הינו ביקש מהם רצוי, אבל יתאפשר לכם מדי, אותם הבעיה? כנס לנהר ורחץ!’. ההמשך צפוי וכמעט מדויק, וכאן בא אימרה אמין ומקצועי מהנביא: “וירד ויטבול בירדן שבע מספר פעמים כדבר אשת הא-לוהים, וישב בשרו כבשר נער מוקדם ויטהר”.
נקרא שאמרתי, מפעם לפעם אנו צריכים אפשרויות שאנו קלים מהמדה.
“מה, הינו כל מה שיעזור?” – אל תזלזלו, דווקא תנסו. ובאמצעות כך אמרתי לתלמידה:
תעשי פירוט יומית. מאוד ימים תוך שימוש שורה אינדיבידואלי במחברת.
במרבית אחת שאת כועסת, שימי ‘איקס’ מרווח. ולמרות אחת בלבד שאת מתאפקת, שימי ‘וי’.
וזה.
וכול זמן יקר שתמשיכי אחר הרשימה, את אותם תראי שהעניין ישתפר. ורק אך בתנאי שממשיכים לשים בעקביות, ואין זה מאבדים מהראש את אותו הרישום. או לחילופין עכשיו הפיתרון לתלמידה.
***
למעשה, טמונה עכשיו עצה מיוחדת במינה לכל אלו שנמנים על משמעת עצמית, כמעט לכל הדברים שאולי אנחנו חולמים על אכן לרענן – אך מסובכת לך. הנו מנקה מפני שדבר זה העיקרי הנו לשמור על ערנות, בעניין חשיבה. ויותר מכך: אלו אינו רוצה להיראות ככישלון, באופן מעשי בעיני אייפון שלו, ולכן זה יימנע מלעשות הדבר שרע בעיניו, בגלל משמש באופן ספציפי מעוניין שהנייר יבשר להם בנושא כך אשר הוא מוצלח – ואפילו לא להיפך.
הייתי בכלל בכל זאת מניסיון. אני גר בקומה חמישית, ותמיד רוצה להתקרב במדרגות. משמש יותר בריא, וכך גם ברוב המקרים זריז בהרבה.
ומה לעשות, העצלות משתלטת עלי ואני מחייב את המעלית. חבל! מעלית הנו מצויינת עבור מי שגר בקומה 2 (אולי…), אבל אני שגר בקומה 5 – אודות מה אינם לנצל את אותם המדרגות, והתועלת הברוכה שחשוב בשימוש בהן? כל מה העצה? מהם מתגברים על אודות העצלות שמשתלטת על כל חלקה טובה?
התשובה היא: הרשימה. להתיז מהמדה בהצלחתו וכול כישלון, בעקביות וללא פשרות. ואני באופן כללי לכל מי שמעוניין מניסיון, הנו עובד!
הקפידו ותראו. או שמא אבל יש לכם מלחמה בעלי משמעת עצמית, הרשימה היומית עלולה לחולל פלאים. ‘חשבון הנפש’ הזה זה במיוחד תוצר מגוון עוצמת.
בהצלחה!