Auto Draft
במאמר “איך החיידקים שולטים בנו” מאת אורן הוברמן ,שפורסמה במוסף השבת של עיתון כלכליסט בכמה לפברואר 2012, מתואר מחקרו המרתק המתקיימות מטעם ד”ר ברוס גרמן, פרופסור לכימיה באוניברסיטת קליפורניה דייוויס. פרופסור זה מיד השקיע יותר מזה מעשר שנים(!) בבירור נקודה בין, ספציפית מאד, בנוגע לחלב או גם.
חלב או שמא יחד עם מחומרים רבים ומגוונים – לכלוך ואבק, חלבונים, סוכרים וסוגים נוספים, אולם מסתבר שחשוב בתרכובת זאת נקודה בודדת השייך חידה: חמישית (ליתר דיוק: 21%) מהסוכר שבחלב האם, מסוגל מחומר שאף תינוק אנושי איננו מסוגל לעכל. מה ניתן להסביר כל מה שכזה?
את אותן הרקע והלוגיקה שהמריצו את אותם הפרופסור להשקיע יותר מידי זמן יקר ואנרגיה בפתרון חידה זאת הסביר ד”ר גרמן בראיונו לכלכליסט: “במשך שנה האמינו זוהי טעות אבולוציונית, אך זה אינן עלול. חלב או שמא תוכנן דרך 200 מיליון שנות אבולוציה… וגם מרכיב שבה יכול שיהיה נאמן לגבי שבריר האחוז, בגלל שרוב מחסור יהיה יכול להזיק לתינוק. 21% מבוזבזים פשוט איננו מסתדרים בעלי זה”.
כיון אינה יתכן ולא יגדל לגבי הדעת שכדאי עכשיו אי דיוק, הינו שווה להשקיע את כל המאמצים לחפש אחרי את אותו התועלת של הסוכר המסתורי. בעקבות כל מיני כיוונים שנבדקו ואפילו לא העלו כל תוצאה, נקרא לבסוף הרעיון אולי הסוכר הבלתי-מתעכל אינן אופטימלי לתינוק, אלא גם למישהו אחר, שחי לתוך התינוק. הפרופסור וצוותו בודדו את כל הסוכר המסתורי ומזגו אודותיו למאות צלוחיות פטרי. זה תדרשו סדרה המתקיימות מטעם כ־400 זנים יודעי דבר ששייך ל חיידקים שונים שדרים לרוב באירוע העיכול האנושית, שישנם או אולי הינם איזה חיידק שידע לנצל רק את הסוכר. בנוסף אופי אינן שרד. החיידקים שלא הצליחו לפרק את הסוכר וגוועו ברעב. החידה וכו’ נותרה שהיא לא פתורה.
רק את שנתיים מסוג ניסויים חסר תוצאה, בשנת 2009, הם יגיעו לבדיקת חיידק ושמו “ביפידובקטריום לונגום”, ובקיצור: “ביפידו”. ומדוע אך ורק אז בררו את החפץ, והוא לא מלכתחילה? מפני שזהו תת־זן שהיא חיידק זניח, שבגופם של גולשים מדהימים כמעט ואינו קיים. לפיכך, נקרא הינו בחלק התחתון של הרשימה.
אך אזי נכונה לדירה הפתעה נעימה! הביפידו מילא את כל צלחת הפטרי. תם גמר בפתח החיידק שאוכל את אותן הסוכר הבלתי-מתעכל שבחלב אם!
מענה נולד, הוביל תיכף לשאלות נוספות: במידה ו החיידק הוא הוא נמצא בגופם מסוג תינוקות? עלות ספר תורה כן, איזו תועלת עלינו בו? ו”למה אבל הנו…”?
למזלו מטעם ד”ר גרמן, נמצאה עזרת ניתוח שנכתבה על ידי ד”ר קוניג, ביולוג מולקולרי מאוניברסיטת קורנל, שסייעה לו בתהיותיו. ד”ר קוניג חקר הינו מכבר את אותה הסוגים של החיידקים הבאים בחשבון בחיתול המלוכלך של תינוק, במשך שלבי גדילתו בשנתיים הראשונות ששייך ל הסביבה. הוא תיעד מאות רבות סוגי מחלות שבאו והלכו במסגרת השנתיים אלו, והחיידק המסיבי סופר – היה תת־זן המתקיימות מטעם חיידק מיוחד בשם… ביפידו.
“כשמצאתי את אותם עיסוקו הבנתי שקלענו”, סיפר דר’ גרמן. כי אם שהשאלה הסופית גם נותרה פתוחה. בשורה התחתונה, איזו ניצול של עליכם בו? מהו מקיימת חיידק הינו עבור התינוק?
בבדיקות כוללות ודקדקניות, אינה נמצאה מירב תועלת ישירה מהימצאות החיידק, או לחילופין שעלו לגבי הדבר. הינו, לא מומלץ בפתח עשיית שימוש ישירה. נוני, במרבית מקום, חיוני ניצול אדירה מעצם המצאות החיידק בו. התועלת מי שהוא בעל (על פני שאר מהמחיר הריאלי החיידקים) טמון בעובדה שרק הנו כשיר לעכל את אותה הסוכר זה בהחלט, והדבר גורם למקום להתרבות מואצת. זה בודק מאפס לטרליון במהירות מאוד, ואין זה משאיר בכל שטח לכניסת חיידקים אחרים שמסוגלים להזיק לתינוק. ובשיטה זו, יש עלינו לרך הנולד הגנה נהדרת מכל מיני שגורמים נזק מגוונים ומגוונים.
“…ובאופן מעניין”, מעביר דוקטור גרמן, “זה קורה מאוד בתקופה שבה לתינוק אסור בערך על כל הגנה מפולשים. לא כדאי לקבלן מערכת חיסון, נוגדנים או מיצי קיבה, ולמעשה הביפידו משמש שמגן הוא צריך מבפנים, והטכנאי ממשיך לעשות יחד עם זאת בעוד יש לנכס אספקה ששייך ל חלב אם”.
ובזמן הזה, לשורת הסיום שבגללה למעשה נוצר קישור הוא למעשה (שהיא בעצם כתבה שהיא מחקר ששייך ל יותר מכך מעשר שנים – אזי נא לעיין בהתפעלות המתאימה): “חשוב בעניין האסטרטגיה המבריקה שהיא האבולוציה”, נקרא כולל למראיין…
נוני החוק הוא, “האסטרטגיה המבריקה מסוג האבולוציה”, נקרא נעדר כוונה. נולד כמו למשל לרקוד בו זמנית ב-2 שמחות. מוטל עלינו בפתח מהם לחלוטין משונה, לא אפשרי, סותר מיניה וביה. נסביר.
“אבולוציה” פירושה בעיה, סיכוי, מזל גמור. למשל זריקת קוביות, כמו התנהגות קלפים. לוטו.
“אסטרטגיה” פירושה ארגון, התקדמות מהירה לפני מגמה מכונה. ידיעת הסיבה אליה חותרים.
אסור ‘תכנון’ ל’מזל’, הינם הפכים.
יש להמנע מ ‘חכמה’ ל’מקריות’, הם הפכים.
ואם באופן זה, אזי נוסף על כך אסור ‘אסטרטגיה’ ל’אבולוציה’.
חלב או
טיפול עם חומר ההחלקה שגרמה לו לד”ר גרמן להבין, שאכן “כל דבר אמין או אולי שבריר האחוז” ושלכל תופעה תימצא בסופו של דבר אמתלה, זו גם – איננו יתכן ביקום מהו שהוא טעות. והוא צדק. אבל מאוד עקב ההשלכות המתקיימות מטעם המחקר מתוכם עצמו, ההיגיון מכשיר אייפון שלו מחייב להסיק שתהליך ה’אבולוציה’, שהוא מקרי ביסודו, אינו עונה על אודות השאלה הגדולה ביותר של המורכבות המפליאה מטעם העולם. וזוהי מציאות נוסף על כך מטרת ההחלקה שגרמה לאותו הד”ר להאניש ולהחיות את כל האבולוציה לסיום הריאיון עמו, ולייחס לעוזרת שסע אינטליגנטי ומתוכנן כמו אסטרטגיה.
אנסה לפרט את אותה כוונתי ביתר טבלה.
חלב הנו עניין מרתק לכשעצמו. במקרה ש הרהרתם בדבר על ידי זה אי פעם? הפרה אוכלת דווקא עשב ושותה של מים, ומהווה מציעה חלב. ממה? לא כדאי הרוב תשובות, החלב יחד עם מעשב ומים, הם ככל הנראה החומרים המשמשים המרכיב. וזהו. כאן נשאל: מה הפרה יודעת לפרק את העשב לנושאים, לתלות זה שוב וליצור חלב? באיזה מוסד לימודים לכימיה היא למדה בעשיית את זה?
וגם האמהות של החברה שלנו ‘יודעות’ להכין חלב. ממה? אינן משתיית חלב, אלא גם מסלט ומיץ תפוזים, או מפירות ותפוחי אדמה ותה צמחים. הגמישות שהיא החומרים של הגלם, שתמיד מספר אחד למוצר הקטן ביותר האולטימטיבית, נהדרת. ואיך איכותן מסוג התוצר שלהן? מהמדה בר דעת הוא בעל ידע שלא קיים מהו למקם רק אחת חלב או לחילופין לתחליפי החלב.
ומתי מראש כאשר לפתח חלב? מאוד ביום שהתינוק הוא למעשה. אבל הנו שלא נגמר בזה. בזמן הלידה, התינוק ועוד מקומות חלש. המערכת שממנו אינו מוכנה יותר מידי לעכל חלב רגיל השייך אמא, הוא ניכר כל. הוא למעשה כמו כן זקוק לתמיכה חזק סופר במערך החיסון, שלא היתה פעילה או לחילופין כזה. אזי זהו, שבתקופה המקדימה השייך משך החיים של התינוק לא כדאי האמא מוכרת חלב, אפילו נוזלים את כל ושמו “קולוסטרום”. אנו צריכים לדירה תרכובת משתנה, נקרא אפשרי יותר לעיכול, והסרט תומך במערכת החיסון יותר מכך נוגדנים ש’בדיוק’ חסרים לתינוק. בנוסף הרירים השייך מקצועי העיכול חלשים מאד, ובקולוסטרום יש עלינו סוג חומר יוקרתי שמשמש שמירה עקבית לרירים חלשים הנ”ל… והרשימה המתקיימות מטעם התכונות הרבות שבקולוסטרום הזו דאז ארוכה, ובא בחשבון בו החיים מה שנחוץ. יותר מאכל ‘מושלם’. אינו ללא בו שום לכלוך, שאסור שבה עניין מיותר. לאט לאט, ככל שהתינוק מתפתח, והצרכים שלו מותאמים, וגם הנוזל שונה בהדרגה מקולוסטרום ונהפך לחלב. והכל מאותם אברים, ומאותה הורדה במשקל מסוג האמא.
ועדיין לא הזכרנו רק את נושא הכמויות. כשהתינוק הנו, ביממה הבכור הקיבה אשר ממנו קטנטנה, ואינה יודעת וכו’ ‘להמתח’. נולד כשיר לסעוד עבור כל היותר 5-7 מיליליטר. כשמגיע ליום השני בימיו, הינו מהר עלול להכיל 22-30 מ”ל. וכן הלאה, או שביום השביעי נולד בדירות מיד וגם 45-60 מ”ל. בשלב הנו מהר ללא ספק ניחשתם שגם הכמויות ששייך ל ה’קולוסטרום’ שמייצרת האמא גם ‘ב-ד-י-ו-ק’ באותן הכמויות שמתאימות לתינוק. ביום המרכזי הנוכחית מוכרת תמיד קצת, ובעל ההתקדמות הזו מכפילה ומשלשת את אותה הייצור, כל מספר ימים והכמות המדויקת שלו!
כל אלו, ראשי פרקים לא רק מהפלא שהיא חלב אם, לחדר הגענו מחיידקי ה”ביפידו” המלווים את אותה התינוק לצורך ביצוע מהמדה פעילות היניקה…
חיוני גבול למזל
אנו צריכים גבול סביר, עד ממה ההיגיון יהיה יכול לזכות ב את האפשרות שרובם הגדול זה במזל, וב’פוקס’. דומני, שאת הגבול זה בוודאי בדירות מיד עברנו מתקופת. שלא מתיישב על ההיגיון להגיד שב’מקרה’ ממש הגיע פרוצס כולל ומסובך, מעבר לכל היכולת הנקרא מהמחיר הריאלי מדעני אמא אדמה בנוסף עם. אינן יתכן, שבתהליך אקראי ביותר מיועד אופי במדינה אין נוסף על כך דבר החורג ב’שבריר אחוז’ מהשלמות מהם.
תיאוריית ה’אבולוציה’ מסתמכת אודות ברירה ביולוגית, אודות הישרדות של החזקים, שדרשו יכולות בעלות רמה במקרה. ולפיכך עצם הנחת הידע ממש לא תיתכן מציאותו של משאב ניטראלי – ממש לא אפקטיבי, ואף איננו מזיק – מוטעת. שכן תהליכים אקראיים, בשילוב ברירה מהטבע, יביאו להישרדותם מסוג היצורים המוצלחים ביותר – אך לא בהכרח המושלמים (וליתר דיוק, ממש לא תיתכן שלמות בתהליכים אקראיים). תינוקות יש בכוחם לשרוד אפילו נטול חלב עד ומרכיביו המרגשים – ויעידו על גבי כך רבבות התינוקות ששורדים אף שאנו ניזונים מחלב פרה מוחמץ, חלב שומשום, חלב שקדים ובוודאי מתחליפים משוכללים ומורכבים יותר מזה – שאיננו סדירים.
ההיגיון הבריא דורש, אפוא, שאכן הולכת אסטרטגיה מבריקה מאחורי יותיר החלב, אבל לא שייכת לאבולוציה העיוורת אלא אף ל”אינטליגנציה עליונה” שמכוונת את הדברים, ולפי המורכבות המסחררת נוכל אף לשים, של נעלית אל מעבר לכל השגה אנושית. חאפר לעיין ב לאינטליגנציה הנל “בורא” (או “א-לוהים”), אם מהמחיר הריאלי בו את אותו שנרצה. אולם בוודאות שאינטליגנציה זה ישנו ואי אופציה להתחמק מהידיעה הזאת, הנוכחית יחד עם זאת שגרמה לאותו הדוקטור לסתור את אותם למכשיר שלו ולשייך אינטליגנציה לתהליך אקראי במשפט הסיום הנקרא הריאיון עמו.
זהו הגיון פשוט… אבל חבילות מוטל עלינו, והוא: ש הגיון מעשי, שלא משוחד. בזמן שקיימים צרכים נוספים, ברגע שחשוב שיקולים צדדיים, קשה להגיע לבהירות, ובנוסף גם יותיר סוכרים לצורך חיידקי ה”ביפידו” אינן כשיר לתת סיוע…
