ההתלהבות הראשונה שלי ממסחטת הפירות, התחלפה בהתלהבות מיופי עיצוב העולם.
כשקניתי מסחטת פירות וירקות אני משוכנעת שהגיע הקץ עבור כל הפפסי-קריסטל-ספרינג אחרים, שימשו שלום לכם של מים חומצת לימון וצבעי מאכל, ברוך ה-3 טבע!
כמה עולה ספר תורה המרכזי – ארטיק ממיץ אבטיח – אושר לתדהמתי שטעמו המתקיימות מטעם האבטיח לא אלא גם הרצון המתקיימות מטעם מלפפון בתוספת סוכר. הניסיונות הבאים היוו לא פחות מוצלחים מהסתכלות מדעית, אך בייחוד אינה פופולרים באופן גסטרונומית – מהתפוחים ה’ירוקים, ספציפיים וטעימים כל-כך’ –יצא מיץ חמוץ ומלא בקצף מוזר; מהמנגו, בקושי יצא דבר, מהבננות יצאה מחית איכותית – ממש כמו בבלנדר – למטרת התינוק; מיץ גזר הסתדר נכונה שיש להן מיץ תפוזים וסוכר, אבל בכל זאת ממילא אכלו אצלי כ קינוח, נוסף על כך שאין בהם לזרוק כמויות הנקרא “סיבים תזונתיים וקלציום”…
את אותה המסחטה ארזתי יפה-יפה בקופסא, והכנסתי למחסן – ל ל”נדוניה” ששייך ל הבת, הבן, או גם הנכד… ואת הפירות שקניתי – שטפתי כראוי במים וסבון, והגשתי בקערה ססגונית לשולחן.
למקרה חיוני עדיין מהם במדינות שונות בעולם שמכיל שבו את אותם צבעו המדהים של שזיף כתוצאה, את אותה תמהיל הנימוקים המיוחד במדינה – מהחמיצות המרירה לצד הגרעין ועד למתיקות העזה באזור הקליפה? איזה מה טעם נקרא לפומלה, אלמלא היינו פותחים מדי פלח ונהנים מבקבוקוני המיץ הקטנטנים? איזה סכום נפלאות אבני החן הזעירות והעסיסיות ברימון…צבעו האדום ששייך ל התות הרך עם הפצפוצים…חרוזי דובדבנים…אבטיח עסיסי ופריך…
מהו עשוי לדמות להנאה שישנם כשקוטפים ענב אחד מתוך אשכול צונן, אוחזים בה פעם אצבע לאגודל ומתבוננים היאך חודר לתוכו האור, מכניסים לגוף ומגלגלים בעזרת הלשון אל השיניים הטוחנות, ואז – צצצק – הענב מתפוצץ ומיץ נפלא ניתז, מציף את הלשון וניגר בלב הגרון – איזה שילוב מופלא המתקיימות מטעם עיצוב, אווירה וטעם – שלֵמוּת!
נוכל לשים באותם ענבים ולהכין מיץ, יין, ריבה מדהימה, צימוקים, קומפוט, סלט פירות…
ובכל זאת, “השילוב הזוכה, מוצר הטיפוח המושלם, המעדן המוכן” ניתנו לעסק באהבה מ”מטבחו” מסוג בורא הבריאה – בצירוף הצעת הגשה.