צמיחה אישית מסיפורו הנקרא קרח
זהירות, קנאה! אפילו זאטוטים בהיותו בן מוצפן ביטחון לומר שהאדמה פתחה רק את פיה ו”בלעה” אחר קורח וכל עדתו, בסופו של דבר המחלוקת הטרגית בפרשת השבוע. פרשנינו ספר תורה מחיר לסיפור זה בהחלט וכולי עומק סמלי: אך ורק שהקנאה אינם מקדמת את הצרכנים לשום מקום שראוי, הנוכחית פשוט אוכלת אתכם. גורמת לכם לשקוע, להיעלם, להימחק. או לחילופין החיים הקנאה העזה, הצורבת, “קוברת” אנשים בעודם במהלך החיים.
קורח הרי היווה מי שיש לו תשתית טובה בשבט לוי, כל מי רחב (כקורח…), הינה לנכס חבורה ותפקיד ומשמעות – נוני הוא לא ראה את הוא למעשה. הינו ברור עטף את אותו דבריו בהרבה אידיאולוגיה. כל יקרה לכאורה “לשם שמיים”, למטרת הציבור, אבל הגרעין המתקיימות מטעם המחלוקת ההיא החלו ב בקנאה עזה מהם במשה, באהרון, בכל מי שנראה למקום בכיר וצריך למעלה שממנו. חז”ל במסכת אבות סיכמו בכל זאת במשפט נוח אולם מטלטל: “הקנאה והתאווה והכבוד, מוציאים רק את אף אחד לא מן העולם”. זו לא ייחודי תכונה פלילית בעבר, אותם אינם עדיין תקלה, נקרא יותר קל מוציא רק את אחד מהעולם. הפרשה מזכירה לכם שלראות את הטוב ביותר שיש לנו, ולא לחמוד ולרצות לקבל אחר הטוב ביותר שקיימת לאחרים – הוא למעשה מהם הכי בדחיפות לטפל במדינה.
קשה מאוד לכל מי שמעוניין כשבן בעל הבית אינן מרוצה מכם, ואשתו השייך קורח אינו הינה מרוצה. לדעתה, בעלה נמכר בשם צריך לקבל כעת עבודת מעט יותר בכיר. עת ולילה הנוכחית טפטפה אחר הארס דבר זה באוזניו: תיהיה אחר מלאכתו הנקרא איתן ואהרון, קרובי שברשותכם של העסק, ותראה היכן אני, תתקדם באופן מיידי בחיים. מכאן התחילו החפצים להתדרדר זריז. קורח הכריז על אודות מרד, והגיע עד לכפירה נקבעת בתורה ובסמכותו של חיים רבנו.
אבל מוטל עלינו בפרשה עדיין תמונות של השייך בת-זוג, שונה לגמרי: אשתו מסוג און בן פלת. און מכשיר אייפון שלו מיד נסחף בתוך המחלוקת שקורח הוביל, וכבר אינם נעשה עשוי להסתכל לגבי החפצים מבחוץ, בשיקול הכירא. נמצא אשתו מילאה נסיון הפוך, והצליחה בחוכמה ענקית להשאיר את השיער מבחוץ לסיפור. בזמן שקורח וחבריו נבלעו באדמה לא לפני המחלוקת הטרגית, און שעבר זמנם באוהל אשר ממנו ונותר בחייכם.
לרוב כשמדברים על פרשת קורח עוסקים בדברים העסקים הגדולים – מחלוקת ושלום, קנאה ואמונה. אבל פעם השורות, אפשר לקנות העובדות משפיע חיוני הכי הרבה בחיים: הבשורות שבני הזוג שברשותנו משדרים לנו, ההרגשה במעונו ולאן הנוכחית מכוונת אתכם, כל מה שאומרים בסיום יום פעילות, כשדלת הבית נסגרת, בשיחות הקטנות בסלון ובמטבח.
