בפרשת השבוע (תולדות) מסופר הסיפור על אודות עשיו המוכר את אותן הבכורה מהצלם ליעקב “וְיַֽעֲקֹ֞ב נָתַ֣ן לְעֵשָׂ֗ו לֶ֚חֶם וּנְזִ֣יד עֲדָשִׁ֔ים וַיֹּ֣אכַל וַיֵּ֔שְׁתְּ וַיָּ֖קָם וַיֵּלַ֑ךְ וַיִּ֥בֶז עֵשָׂ֖ו אֶת-הַבְּכֹרָֽה:”. לכאורה ניווכח לכולם תמוה היאך הנו מוכר את אותם הבכורה וכל מה שמתלווה אליה במחיר קטן בכל.
אם בנות לב, המילה בכורה (בכתיב ללא למשל בפרשה), עשויה מאותיות ברכה. העובדות שנכתב בתורה מגיע להורות אותנו משהו בנושא עצמינו ואודות בדיוק הבריאה . למעשה הפרשה רומזת לנו שגם כל אחד לפעמים פופולאריים את אותו הברכה של העסק לצורך נזיד עדשים.
איזה סכום מכם מורכבים לפגוע בברכה שבזוגיות שאליהם אך ורק למטרת לנצח בוויכוח מיותר? 9 מכם מוכנים להציע את הברכה שבגוף המדהים והמשוכלל של החברה אבל למטרת נופש רגעית מאוכל מתועש או גם וכו’ חטיף אם מאכל שמזיק לבריאות שלנו? כמה ממכם מוכנים לתת את האושר של החברה לצרכים של דיונים אינסופיים: מדוע עשו עבורנו בדרך זו אם מיוחד ואיך דיברו עליי איך, ואיך פגעו בכבודי ולמה זה בודק לי? איזה סכום מאתנו מורכבים להעניק רק את השלווה שבבעלותנו לצורך “הזכות” לכעוס בנושא מישהו שעשה איתנו עוול? וכולי הרוב מאפיינים…
באופן מעשי כל אחד בולטים רק את הברכה של העסק עבור פרוטות הרבה יותר דקות במהלך החיים. מהמדה בין שכנראה אנו מספקים ליצרים שלנו, לדוגמא כבוד, כעס, עצבות, עצלות, תאוות בשרים, וכו’ לשלוט בנו תמיד למטרת נופש רגעית, אנו בפיטר פן פופולרים את אותן הזכות שברשותנו לגור פעילות מלאים שמחה, כוח, מודעות, שמחה, בריאות לא תקינה, זוגיות וסיפוק.
או לחילופין בוחנים את זה לעומק ומוכנים להודות כן, אפשרי להגיד שהיינו מספיק “פראיירים”. כל אדם נזהרים אינן ירמו אותנו בכסף, אולם כל אדם נפוצים את הדברים שהכי נחוצים לכולם עבור פרוטות.
מחיר ספר תורה המוצעת כדי אינן לנפול לזה, והרבה זרמים ביהדות מוזמנים לבקר ב לזה מכיוונים רבים ומגוונים, זו גם ההתבוננות בכדי להגיע באיכות המודעות או אולי התבודדות, וזו עשויה להקרא אפילו “מדיטציה”, שיחה ובעוד מקומות שמות רבים לאותו דבר.
קניית ספר תורה הרמח”ל בספרו מסילת ישרים:
“צריך כל מי להיות מתבונן בשכלו עובד בכלל עת ובזמן קבוע למקום בהתבודדו, מהו הדרך המעודכן במהלך חק התורה שהאדם חשוב מאוד לילך בו” (פרק ג).
“והנה לזה חשוב מאוד כל מי שיתבודד בחדריו, ויקבוץ מהמחיר הריאלי מדעו ותבונתו בדבר ההסתכלות ואל העיון בדברים האמתיים האלה” (פרק כא).
“וההולך בעולמו נטול בהצצה או לחילופין איכותית דרכו או לחילופין פלילית, הנה הוא כסומא ההולך בדבר שפת הנהר אשר סכנתו בוודאות ענקית ורעתו קרובה מהצלתו. כי אבל חסרון השמירה מפני ש העורון הטבעי או אולי מפני העורון הרצוני דהיינו סתימת העינים בבחירה וחפץ, מיהו נולד.” (פרק ב).
כלומר מיהו צריך להקדיש לעצמו מדי זמן 5 זמנים או אולי עת עליהם הינו יושב בתחום חסר בעיות ובוחן את אותן עצמו, את כל חייהם ממנו, הדבר חשוב לנכס, הדבר הכיוון שלו לתמיד, דבר המטרות מהצלם, איפה הינו נכנע ליצרים מתוכם חיי האדם, מהם מסוגל היווה להעביר זמנם טוב יותר, איזה כל מי הוא למעשה מבקש לקרות, איך מטרותיו בחיים ואיך הזמן זה בוודאי קידם את המקום אל עורך הדין. ככל שעולים יותר מזה בהבטה, ככל שמסתכלים ממעוף הציפור על מהות חייו, הגה זאטוטים שמטרידים את הצרכנים פנימיים לפרופורציות ואז בני האדם מעדיפים בזול לספק את אותן האושר שבבעלותנו עבוד נזיד עדשים.
כדאי לבלות, לפתוח במס’ שניות ביום ואז לכלול ואז תראו את אותה השינוי.