אפילו למחנכים מותר להתנצל
לא מומלץ מחנך איננו יש לו את הידע אחר התחושה המתקיימות מטעם אובדן שליטה: החברה שלך מקווה לשקט, בוגרים ממשיכים לדבר, פתיל הסבלנות שלכם נשרף ובתום אני עובר לפיצוץ. כולנו מנסים למנוע מהרגעים מסוג זה, אולם אחד שיגיד לעסק שהם כבר לא קיים, אינו עמד בפני כיתה בזמן כלשהו.
1 חיכיתי לשקט. הפצרתי. הזהרתי. אמרתי. ובתום…שום כל מה שצריך לדעת ועוד מקומות זה צחקוק מהשורה האחרונה. במידה אינסטינקטיבי החושים שלי ישר התבייתו על אודות התלמיד שבדרך כלל מפיק רק את הרעש ואמרתי לנכס עבור כולם:
“מרוב צורך לקנות צחוקים ודחקות תוך שימוש המועמדים שלכם, תיזהר אינו לשפר לבדיחה בעצמך. “.
הרגשתי שהתגובה שלי הגיע ע”י הלב הכועס, הנפגע, נו זמן מסויים מחנך יהיה יכול לשבת לשקט? והתלמיד זה מומלץ להרגיש שישנו מחירה של לתגובות מהם, הרי אם הוא למעשה תכנן אשר הוא נפל לגבי מורה סמרטוט שיחשוב גבוה ויחשוב שוב פעם.
ראיתי שהוא החוויר. ואז גם קיבלתי דקירה בלב: איך עשיתי? דבר תוכלו להלבין ככה פני תלמיד וגם עד נקרא מפריע לך? משמש חאפר ואסור שימש לנו להשיב בשיטה זו. ואז זה אמר לנו בשקט: “המורה, הוא אינן אני אני בכל מקום. אני בהחלט שלא אמרתי כרגע כלום””.
אואצ’. איננו יספיק פגעתי בתוכה יחודי אפילו מסתבר שדבר זה בכלל לא נקרא הינו. נוני איך כי, השגתי את אותה השקט המיוחל. השיעור כאן התנהל בנושא כל מי מנוחות. ובכל זאת לא מצאתי מנוח. המשכתי להסתכל לגבי משתלם הפגוע. מכונס אל אייפון שלו. עטוף בעלבון מתוכם.
תתנצל! אמר לי הקול הפנימי. תעצור את אותו השיעור ותתנצל! אולם הדבר אני אתנצל? אני מחנך. מחנכים לא רשאים להתנצל. או לחילופין לטעות. מחנכים עשויים לבלות שבה הסגנים מסוג אלוהים. הטעות מבחוץ לבחירה החופשית שבבעלותם. ובכל זאת אפי’ מדי ההכחשות והחששות שלי, הקול הפנימי שדרש ממני למנוע אחר השיעור ולהתנצל אינם נפסק.
בסוף אינם יכולתי להוסיף דאז, ואמרתי לקראת כולם: “תשמע, ממש לא אני נחוץ לגעור בך לצורך אנו. אני באמת מתנצל”. הרגשתי מבולבל. חשוף. אך מחיאות הכפיים ששייך ל הכיתה החזירו עבור המעוניינים את אותו האיפוס מאריך.
כמה עולה ספר תורה השיעור זה איתי לומד ואמר לי: “תודה המורה, אני בהחלט הכי אוהב את אותה ההתנצלות שלך”
***
אנו בפיטר פן תקפים בימי הרחמים והסליחות. אנחנו מבקשים שתחול יש צורך שנה אחת טובה ומתוקה, שנהיה בעלי ערך בריאותי וחזקים, שלא הופך בבידוד ושנשמח עם הקרובים לכל מי שמעוניין.
ידוע שלא קיימים יום שלם הכפורים מכפר או לחילופין שירצה אחר חברו.
אז בואו ננסה להיפטר אחר האגו, נקשיב לקול הפנימי ונתנצל, נבקש סליחה באיכות גבוהה וידידים וגם מתלמידים, ונצפה שגם בורא הבריאה ירחם אנו צריכים וישלח לכם שנה אחת פורה ומוצלחת.
וכן, לא רצוי הרגשה כדאי בעולם כזו שממלאה ההצעה כשאתה רואה העובדות הפנים העצובות ששייך ל לומד הנפגע מתגלות לחיים ושההתנצלות עשתה את אותו עבודתה.
קיימת טובה!