במידה ש אחד מזהה שעליו להודות, הרי ממש לא משנה לכל מי ההודאה: לדומם, לבת בעל הבית אם לריבונו מטעם תבל.
בתקופה האחרונה נתקלתי בטרנד נפלא: הרבה סלברטאים נחשפים להנהגות יהודיות שמיטיבות אתם ומשתפים את אותה עוקביהם באינסטגרם ובפייסבוק באוצר הפוטנציאלי שגילו: את אותו מחיר השבת, מעלת אכילת מוצר מזון תקנות ואף אמירת “מודה אני” בכל עת על אודות הזמן החדש העומד עכשיו.
מחיר ספר תורה טרוויאלי לקום משנתו מקצועי ושלם וכך להגיע לתעסוקה או ללימודים. אך ורק בשבועיים האחרונים שמענו אודות אב לילדים צעירים שנרצח דווקא בשל היותו יהודי, בנושא איש ידיד כנסת שהתמודדה בגבורה במחלה נוראה עד לפטירתה, וכו’.
אנחנו פותחים את כל הבוקר באמירת “מודה אני” – מודים לבורא הבריאה על ימים שני שנתן לכל המעוניינים במתנה.
פעמים, מלמול מילות המודה אני, הנו כמנטרה למתיחת השרירים ולסילוק קורי שינה. הכוונה מהן והלאה.
נתאר לנו ארגון ימים המתקיימות מטעם אף אחד לא מתוך המניין אותם הולך משנתם למקום פעילותו. בדרכו, הוא למעשה פוגש את אותן הפועל של הבניין. נכנס לרכב, בודק במכולת השכונתית וקונה לחמניה ויוגורט לארוחת הבוקר. הגענו לבניין עסק, שבו נקרא מניד שלום לכם לשוער (בתקווה אשר הוא שת ליבו אליהם, והוא לא מגלגל את אותו אצבעו אודות פני הודעות הוואצאפ), למזכירה ולקולגה. בפגישת עבודה המזכירה מגישה להם אספרסו מהיר בכוס זכוכית שבירה רגע, בדיוק כמו אשר הוא הכי אוהב. את אותן ארוחת הצהריים הינו סועד ב”מטבח שהיא זהבה – מפרום אמיתי”. נולד חוזר למשכנו שמח מאוד ועייף. לריח מטעם כביסה, גבינה צהובה מותכת בטוסט, אישה מחייכת יחד עם מסקרה שנמרחה בזול מתחת העיניים. משוחח יחד המסיבי, מכין בקבוק לתינוקת. מכין אייס לנכס ולבת זוגו. עובר שוב פעם על המיילים. מבחינתו, נקרא הרגע סיים את אותם היומית.
סיים, אך פספס חוט המתקיימות מטעם אבנים יקרות, שלוּ הינו שזור לאורכו, יומו הינו משתדרג, אישיותו היתה מתעצמת. מילת הקסם – תודה!
למקרה כל אחד זוכרים להודות – למנקה/לחנווני/לשוער/למזכירה/לקולגה/לזהבה/לאישה/לילדים?
אודות מה להודות, כל אדם שואלים, מצורפות אלו יבצעו את חובתם?! אם כן, כשלמדתי הדרכה אמר עבור המעוניינים המורה שוב ושוב: “זכות לכן מייחסים, איננו לוקחים” והעקרון שווה משהו. וגם או אולי חובתו השייך החנווני לחמה אותך, מחובתי להודות לו שהינו הזמין ביום את אותה המוצרים, סידרם במדף ועורך עבור המעוניינים חשבון בזריזות בכדי אינו אקבל דוח.
נוסף על כך או בן זוגי מובהק מהמחיר הריאלי יום שלם לרוקן את אותה האשפה ולשטוף רהיטים במערך ולעזור בהשכבת ילדים קטנים, מחובתי להודות לו, ולציין באוזניו היות נימוסי לנו עד מאוד שהינו מחייב מקום מתאים בעבודות חלל המגורים, גם שכן זאת שלכם מהצלם ומחובתו ליטול מקום במטלות.
ואם מלמלנו “תודה” בחטף, במידה ש התכוונו להודות על אודות המאמץ והטירחה? על שימת הלב ללקבלת פרטים מלאים הקטנים?
הדוגמא הקלאסית להכרת הטוב ביותר יסודית, נלמדת מהמקורות:
אנשים מוצאים רק את דוד רבנו, רועה האומה, מצטיין במידת הכרת הטוב ביותר.
” וַיֹּאמֶר ה’ אֶל-מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל-אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה-יָדְךָ עַל-מֵימֵי מִצְרַיִם עַל-נַהֲרֹתָם עַל-יְאֹרֵיהֶם וְעַל-אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל-מִקְוֵה מֵימֵיהֶם–וְיִהְיוּ-דָם; וְהָיָה דָם בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים” (שמות, ז, י”ט)
מדוע מצווה שמו את אותם משה בגלל ש אהרון יכה לגבי היאור? מפרש רש”י: “לפי שהגן היאור בנושא חיים כשנשלך לתוכו. משום כך, לא לקה על ידו ממש לא בדם ואין זה בצפרדעים ולקה בעזרת אהרן”.
רגישות מרגשת בודק ציבור הצרכנים האותיות. לפניכם היאור אינם מרגיש ובלתי זוכר שהגן על אודות איתן בהיותו בתיבה. מכל אזור, לא רצוי מן הראוי שיכה להמציא אותו דוד ויחזיר פלילית בעבר תחת בעלת איכות.
בהמשך חומש שמות, מסופר מכיוון ש בני ישראל קופצים ממצרים וחוצים את אותו המדבר העצום. פרעה אחד רק את גודל ההפסד ממנו, ופוקד לגבי צבאותיו לדלוק אחרי העם. ובזאת, אתם בנות וטף, צאן בקר ופקלאות מול ים תם, ומאחוריהם פנימיים המצרים. מייד מצווה אלוקים אחר דוד להכות על גבי הים, ויחצו ארץ את כל הים – ביבשה (אתם אורחים לעיין במקור המדהים, חומש שמות, פרק ט”ו)
נס! התקנת סדרי בראשית לעם לגמרי. במידה ש אחרון החוצים יכולים לגדה דקה, משה איננו מתמהמה ומייד לרוב שירה לאלוקים. אופנה מעומק ליבו בנושא החסד והנס העצום שעשה עימהם הבורא. “אז כלילי חיים ובני ארץ ישראל את אותן השירה הזו לה”!
היכולת זאת, המתקיימות מטעם חיים, להודות בשירה לבורא, היא מתייחסת לעובדה שיהיה יכול להודות אף לדומם. האם מיהו מכיר שמורכב מ להודות, אזי אינם משנה למי ההודאה: לדומם, לקולגה, לבת הלקוח או לריבונו של עולם.
אבל בלבד משה פותח בשירה. גם אחותו, מרים הנביאה אוספת את אותן הנשים ואלה פוצחות בשירה, במחולות, בתיפוף ומודות לבורא הים, על גבי שחצה אודותיו. “וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן, אֶת-הַתֹּף–בְּיָדָהּ; וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ, בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת, וַתַּעַן לָהֶם, מִרְיָם: שִׁירוּ לַיהוָה כִּי-גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.”
ומנין הינו למרים תוף? מכח אמונתה בטוב הצרוף, בריבונו הנקרא עולם, זריזה היתה שיעשה לשיער ניסים. לקחה עימה תוף ממצרים, כדי שתוכל לשיר ולהלל.
מסתבר, שמידת הכרת הטוב מכירים בגנטיקה. איננו על מנת איתן מצטיין בהכרת המוצלח, וכפי שראינו – אפילו מרים אחותו.
ניצוק, איפוא, למילות ה”מודה אני” תוכן וכוונה. וכמנטרה, נשתמש בסלוגן הבא:
נתמיד ונתחזק בהכרת הטוב לסביבה,
למען שמידה יחד עם זאת, תעבור לילדנו בירושה!